אבן העוזר על הש"ס טז

ע"ש, דכה"ג כתבו התוספות ד"ה ואימא כי אמעיט כו', אבל לאביי לא ניחא ליה בסברא זו, וקשיא ליה על רבא תינח נוצה של עזים דאין צריך רבוי לבגד שלם וע"כ מרבינן שלשה ע"ש, אלא כל היוצא מן העץ אין מטמא טומאת אהלים, מנא ליה לרשב"א לטמא בהם שלשה ע"ש, אימא דהרבוי לא אתי אלא לבגד שלם, מזה הוכיח אביי דלאו דוקא שלש ע"ש נקיט רשב"א

והשתא מתורץ מה שהוקשה לרש"י ז"ל בהא דנקיט רשב"א כל היוצא מן העץ, דלמה לא נקט נוצה של עזים, אבל למאי דפי' אתי שפיר, דלרבא אשמעינן רבותא דאפילו היוצא מן העץ דאין מטמא טומאת אהלים, וליכא למילף בהו לבגד שלם בק"ו מכלים כדפי', משום די"ל שתי וערב יוכיח, וא"כ י"ל דהרבוי אתי לבגד שלם דוקא, אפ"ה אשמעינן רשב"א דיש בהו משום שלשה ע"ש כיון דשניהם מחד רבוי מרבינן להו כדפרי', ולאביי י"ל דרשב"א ע"כ לאו דוקא נקט שלש ע"ש אלא נקטי' לרבותא דפשתן כדפי' התוספות, ומש"ה הוצרך רשב"א לומר כל היוצא מן העץ דאי הוי נקיט נוצה של עזים או סתם בגדים יש לטעות ולומר, דדוקא משום שלש ע"ש אין בו, הא משום שלשה ע"ש יש בו, וסד"א דילפי' מאו בגד דלרבות שלשה ע"ש אתי, דאי לבגד שלם איכא ק"ו מכלים, דאין לומר שתי וערב יוכיח, דמה לש"ו שאין מטמא באוהל, לכן נקט כל היוצא מן העץ דאינו מטמא טומאת אהלים, א"כ ליכא למילף בק"ו, וא"כ הרבוי אתי לבגד שלם, וע"כ בזה אין לטעות ולומר דיש בו משום שלשה ע"ש, אלא ע"כ מזה ידעינן דלאו דוקא נקט שלש ע"ש, אלא לרבותא דפשתן נקטי'

ועפ"ז יש לתרץ מה, שהקשו התוספות בדף כ"ז ע"א ד"ה ת"ל או בגד תימא כו'. והנה באמת זה הוא תמיה גדולה, ורבא גופא אמר שם דאריג ילפינן מאו בגד. תו יש כאן תמיה גדולה שהרי בת"כ מבואר, דוהבגד מרבינן מיניה בגד שאין בו שלש ע"ש, ור"ל כגון אריג, וזהו נגד הסוגיא, ונדחקו בו הגדולים עיי"ש. תו הא דאמר אביי רשב"א ותנא דבי ר"י אמרו ד"א, וכל כי הא שיטה היא ולא קייל"ן הכי דמשמע דרבים פליגי עלייהו ואנן לא ידעינן מאן פליג עלייהו, ותו דא"א לחלוק על זה דבנין אב הוא א' מי"ג מדות, תו לפי מה שכתבתי לעיל דסבירא ליה לתנא דבי ר"י דבגד שלם דשאר בגדים מטמא בנגעים, ולא כן משמע במשנתינו פי"א דנגעים ותוספתא ות"כ, דמשני על הדי' דאין מטמא בנגעים רק צמר ופשתים לבד. וע"כ נלענד"ל דמתניתין ותוספתא אתיא לרבנן, ורבנן ס"ל דאפילו בגד שלם אין מטמא בשאר בגדים בנגעים, לכן הכריחו רבנן דלא ילפינן מכאן לכל הבגדים שבתורה שהם צמר ופשתים, משום דקשיא להו לרבנן דלמה לי בגד צמר ופשתים דכתב רחמנא בנגעים, אלא נילף ק"ו משתי וערב, ותו ל"ל למיכתב צמר ופשתים בש"ו, בשלמא לתנא דבי ר"י ניחא דס"ל כמו שפרשתי לעיל (ע"ש מ"ש לתרץ בזה), אבל רבנן דס"ל דבגד שלם אינו מטמא בנגעים בשאר בגדים ע"כ קשיא, אלא ע"כ מזה הכריחו רבנן דכל הבגדים שבתורה אפילו שאר בגדים במשמע, וע"כ בשרצים אפילו שאר בגדים נמי מטמאין, וע"כ אי לא הוי כתיב בגד צמר ופשתים בנגעים, סד"א דשאר בגדים שלשה ע"ש מטמא בנגעים, דק"ו הוא מש"ו מה ש"ו דאין מטמא בשרצים מטמא בנגעים, שאר בגדים שלשה ע"ש דמטמא בשרצים, דכתיב בהו סתם בגד לא כ"ש דיטמאו בנגעים, לכן איצטרך למיכתב בגד צמר ופשתים למעט שאר בגדים, והשתא איצטרך למיכתב נמי צמר ופשתים בש"ו כמו שאבאר לקמן לפנינו בס"ד

והשתא אי הוה ס"ל לרבנן דוהבגד אתי לרבות שלש ע"ש הוי קשיא טובי, חדא ל"ל הרבוי לשלש ע"ש. תיפוק ליה מדאיצטריך תרי מיעוטי דחד אתי לשלש ע"ש, וכמו שהקשו התוספות בד"ה תרי מיעוטא כו'), דבשלמא לתנא דבי ר"י לק"מ כאשר פירשתי לעיל, דסד"א דאיצטרך לאשמעינן דשאר בגדים אם הם שלימים מטמאין בנגעים, אבל לרבנן דלא ס"ל האי סברא כלל קשה. תו קשה לרבנן למה לי תרי מיעוטי, בחדא הוי סגי עם הרבוי דוהבגד, ואין לומר דסד"א דוהבגד אתי לרבות שלשה ע"ש בשאר בגדים, דקשה מהיכי תיתי לרבינהו, כדאמר לקמן קאי בצמר ופשתים מרבה שאר בגדים בתמיה עיי"ש, בשלמא לתנא דבי ר"י דס"ל דגם לפי האמת מרבינן שאר בגדים שלימים לטומאת נגעים לכן שפיר סד"א דמרבינן גם שלשה ע"ש דשאר בגדים, אבל לרבנן דס"ל דשאר בגדים אפי' בגד שלם אינו מטמא, א"כ מהיכי תיתי נרבה שאר בגדים. ותו האיך אפשר לומר דהרבוי אתי לשאר בגדים, לשלשה ע"ש, ושלש ע"ש בצמר ופשתים נמי מטמא, א"כ קשה למה כתב רחמנא כלל בגד צמר ופשתים, לשתוק מיניה ונילף שלש ע"ש בצמר ופשתים מק"ו משתי וערב, ושאר בגדים שלשה ע"ש נילף ק"ו משרצים לרבנן כדפי', אלא וודאי ע"כ צ"ל, דרבנן ס"ל או בגד לרבות אריג הוא דאתי, וכיון דלרבנן אריג מטמא אפילו אין בו שלש ע"ש, השתא ליכא למילף שלש ע"ש בק"ו משתי וערב, דהשתא לאו ק"ו הוא, משום די"ל דשתי וערב הוא דמטמא, הואיל וחזי לעשות ממנו ארוג, אבל בגד שלש ע"ש לעולם אינו מטמא

והשתא אתי שפיר לרבנן, דאיצטרך למכתב שני מיעוטין דאי הוי כתיב חד מיעוטא, סד"א דקרא איירי בבגד שלש ע"ש ואשמעינן דבגד שלש ע"ש מטמא, דהא לרבנן ליכא ק"ו לשלש ע"ש משתי וערב כדפי', אבל שלשה ע"ש בשאר בגדים ילפינן ק"ו מש"ו דאין מטמא בשרצים ומטמא בנגעים, ק"ו שלשה ע"ש דשאר בגדים דמטמאין בשרצים לרבנן דס"ל דבגד אפילו שאר בגדים, במשמע, ק"ו דלטמאו בנגעים, משום הכי איצטרך אידך מעוטא למעט שלשה ע"ש דשאר בגדים, והשתא אפילו בגד שלם דשאר בגדים, נמי ליכא למילף בק"ו משרצים, דהא י"ל שלשה ע"ש יוכיח, ומזה ילפי רבנן, דע"כ לא ילפינן מכאן לכל הבגדים שבתורה שהם צמר ופשתים, וא"כ בשרצים מטמא נמי שאר בגדים ומש"ה שפיר איצטרך שני מיעוטין וכדפי'

והשתא מש"ה איצטרך צמר ופשתים בשתי וערב דאי לא כתבו, סד"א לעולם ילפינן מכאן לכל הבגדים שבתורה שהם צמר ופשתים, ודקשיא לך למה לי תרי מיעוטי בחד הוי סגי, י"ל דאי הוי כתיב חד בגד צמר ופשתים סד"א דקרא איירי בשלשה ע"ש, אבל בגד שלם מטמא מק"ו משתי וערב, דהא לא כתיב ביה צמר ופשתים, דבשלמא שלשה ע"ש ליכא למילף מק"ו, די"ל שאני שתי וערב דיכול לעשותו ארוג דהוא בגד שלם לכן מטמא בשאר מינין, אבל בגד שלם ודאי דאיכא ק"ו משתי וערב, לכן איצטרך אידך מיעוטא למעט בגד שלם דשאר בגדים, וע"כ ש"ו איירי בצמר ופשתים דוקא, לכן מש"ה איצטרך צמר ופשתים בשתי וערב, דהשתא קשה למה לי חרי מיעוטי, אלא מזה ע"כ ידעינן דלא ילפינן כל הבגדים מכאן, וע"כ בשרצים מטמא גם שאר בגדים, וא"כ סד"א דקרא בשלש ע"ש איירי, אבל שלשה ע"ש ילפינן בק"ו וכדפירשתי, לכן איצטרך נמי אידך מיעוטא וכיון דע"כ לרבנן והבגד לאריג הוא דאתי, א"כ ע"כ צ"ל דשלש על שלש דצמר ופשתים נפקא להו לרבנן מסתם בגד דמשמע להו אפילו שלש על שלש, וגם מדאיצטרך שני מיעוטין, דחד ע"כ לשלש ע"ש אתי, הרי דע"כ שלש ע"ש נכלל בכלל בגד דקרא, לכן אי הוי כתיב חד בגד צמר ופשתים, סד"א דקרא משתעי בשלש על שלש דהוא סתם בגד על כרחך כיון דשלש ע"ש בכלל בגד סתם, א"כ או בגד דשרצים לרבות אריג הוא דאתי לרבנן, דבשלמא לתנא דבי ר"י דס"ל דשלש ע"ש בנגעים ילפינן מרבוי דוהבגד, א"כ צ"ל דשלש ע"ש לאו בכלל בגד סתם הוא, לכן שפיר י"ל או בגד לרבות שלש ע"ש הוא דאתי, אבל לרבנן דס"ל דילפינן שלש ע"ש מסתם בגד דקרא, ע"כ או בגד לרבות אריג הוא דאתי, נמצא מ"ש בפ' במה אשה או לרבות אריג, וכן הא דת"כ והבגד לרבות אריג, אתיא לרבנן דפליגי אתנא דבי ר"י, והשתא א"ש דלא אמר אביי לקמן דאו לרבות אריג הוא דאתי לתנא דבי ר"י, דע"כ לתנא דבי ר"י לית ליה האי סברא דאריג מטמא, דאל"כ קשה ל"ל תרי מיעוטי בחדא הוי סגי, דאין לומר דסד"א דוהבגד לרבות שלשה על שלשה דשאר בגדים הוא דאתי, ושלש על שלש בצמר ופשתים יליף בק"ו מש"ו. דהא שלש על שלש ליכא למילף בק"ו משתי וערב, די"ל שאני שתי וערב דראוי לעשות ממנו ארוג כדפי', אלא ודאי ע"כ לתנא דבי ר"י אריג לית ליה, ואריג ושאינו אריג שווי' לדידיה

וליכא לאקשויי אהא שכתבתי דלרבנן אי הוי כתיב חד מיעוטא הוי מוקמינן ליה לשלש על שלש, אבל שלשה ע"ש ילפינן בק"ו משתי וערב, הא י"ל בגדים צבועים ושל נכרים יוכיחו, דמטמאים בשרצים ואין מטמאים בנגעים כמ"ש התוספות (בד"ה שכן מטמא), די"ל דלק"מ דאי לא כתב רק חד זימנא בגד צמר ופשתים, סד"א דכל הפרשה לא איירי אלא בבגד שלש ע"ש, ובי'