אבן העוזר על הש"ס טו

דאמר לכתוב רחמנא בשרצים כו' דאינו מדוקדק כ"כ, דהא באמת כתב רחמנא נמי בשרצים, אלא הכי הל"ל לשתוק רחמנא בנגעים וניתי משרצים, ותו מ"ש שם רש"י וז"ל לכתוב רחמנא האי רבוי בשרצים ולשתוק מוהבגד כו' דלכאורה אין זה מדוקדק, ע"כ נלע"ד דה"פ משום דאי לא הוי כתיב רבוי בנגעים אלא בשרצים לבד, סד"א דאתי לרבות שלשה ע"ש בצמר ופשתים וכדפירשתי, לכן פירש רש"י דה"ק לכתוב רחמנא האי ריבוי דכתיב השתא בנגעים לכתוב האי רבוי נמי בשרצים, דלהוי בשרצים תרי רבוי, חד לרבות שלשה ע"ש וחד לרבות שלש ע"ש, ואז לא יהא צריך לכתוב תרי מיעוטא בנגעים אלא בחד צמר ופשתים הוי סגי, והשתא א"ש לשון לכתוב רחמנא בשרצים דבש"ס ודוק

שם בד"ה השתא שתי וערב כו' וד"ה אתי בק"ו כו', וד"ה תרי מיעוטי כו', ולפעד"נ ליישב הסוגיא ולתרץ כל הקושיות שהקשו בתוס' בסוגיא זו, וזה שנאמר תחלה קס"ד דהמקשה, דע"כ בגד לאו חתיכת בגד במשמע אלא בגד שלם, מדאיצטרך רבוי שלש על שלש, וע"כ פריך ואימא לרבות שלשה על שלשה, ומשני דאתי בק"ו משתי וערב כו', והשתא דאתינן לסברא זו דאיכא ק"ו, י"ל דודאי סברא חיצונה היא דבגד גם שלש ע"ש במשמע, דאתי בק"ו משתי וערב, דהא ודאי כיון דכתיב סתמא שתי וערב ולא נתנה התורה שיעור, ע"כ משמעותיה אפי' כדי לארוג ממנו שלש ע"ש, וא"כ בגד שלש ע"ש אתי' מני' מק"ו, אך דאיצטריך והבגד משום דסד"א למעוטי מיתורא דקרא, דהא למה לי למכתב בגד צמר ופשתים כלל בתורה בטומאת נגעים, לשתוק מיני' וליתי בק"ו משתי וערב, אלא ודאי דאתי לאשמעינן דדוקא בגד, ולמעט שלש ע"ש אתי, ואז קרא דשתי וערב איהו דחוק ומוקי אנפשיה דע"כ מיירי ביש בו כדי לארוג שלשה ע"ש, מש"ה איצטרך והבגד לרבות שלש ע"ש. וע"ז פריך א"ה שלש ע"ש נמי אתי בק"ו, פי' האיך אפשר לומר דסד"א דקרא אתי למעוטי שלש ע"ש, הא כיון דלא ממעטת מיני' שלשה ע"ש, ע"כ בגד דקרא חתיכת בגד במשמע, וא"כ היכא רמיזא למעט מיניה שלש ע"ש. הא שלש ע"ש נמי בכלל חתיכת בגד הוא כמו שלשה ע"ש, ומשני שלשה ע"ש חזי לעשירים ומש"ה איהו בכלל בגד. וכיון דהמיעוט אינו אלא מכח יתורא דקרא, די לנו למעט מיניה שלש ע"ש דכיון דלא חזי לעשירים לכן אינו בכלל בגד, נמצא מתורץ לפ"ז תמיהת ר"י בתוס' (ד"ה השתא וכו'). ולפ"ז השתא דמרבינן שלש ע"ש צריכין לתרוצי קראי, דקשיא לשתוק מבגד צמר ופשתים כלל, וליתא בק"ו משתי וערב דמטמא אפילו כדי לארוג ממנו שלש ע"ש. תו קשה למה נכתב צמר ופשתים בשתי וערב הל' שתי וערב סתם ונילף בק"ו מבגד דבעינן ביה צמר ופשתים

וע"כ לתרץ קושיות אלו עכצ"ל דס"ל לתנא דבי ר"י דבגד שלם גם דשאר בגדים מטמאין בנגעים ולא ממעטינן רק שלשה ע"ש דשאר בגדים. ע"כ איצטריך צמר ופשתים בשתי וערב דאפילו כדי לארוג ממנו בגד שלם בעינן צמר ופשתים, דאילו בגד שלם אפילו דשאר בגדים מטמאין, אבל בשתי וערב אין מטמא אלא בצמר ופשתים, והשתא איצטרך נמי למיכתב בגד צמר ופשתים, דאי לא כתבו סד"א בגד שלם דשאר בגדים אין מטמא, דהא ילפינן משתי וערב ודיו לבא מן הדין להיות כנדון, מה שתי וערב אינו מטמא אפילו כדי בגד שלם אלא בצמר ופשתים כו', לכן כתיב בגד צמר ופשתים, דהשתא מיותר צמר ופשתים דשתי וערב, ע"כ שמעינן מיניה דבגד שלם דשאר בגדים נמי מטמא בנגעים, לכן איצטרך לאשמעינן דשתי וערב אפילו כדי בגד שלם אינו מטמא בשאר מיני בגדים. ומ"מ אי לאו הרבוי דוהבגד לשלש ע"ש דצמר ופשתים, לא הוי ידעינן דבגד שלם דשאר בגדים מטמא בנגעים, אלא סד"א דקרא דבגד צמר ופשתים אתי למעט שלש ע"ש, והא דאיצטרך צמר ופשתים בשתי וערב, ה"א דאיצטרך דאי לא הוי כתיב צמר ופשתים בשתי וערב, לא הוי ידעינן דלמעט שלש ע"ש אתי קרא, אלא סד"א דאיצטרך בגד צמר ופשתים לגופיה למעט שלשה ע"ש בשאר בגדים, דלא נילף ק"ו משתי וערב כיון דשתי וערב סתמא כתיב, לכן איצטרך בגד צמר ופשתים למעט שלשה ע"ש דשאר בגדים, אבל בגד שלם דשאר בגדים מטמא, ואפילו בשתי וערב כדי לארוג ממנו בגד שלם מטמא, מדכתיב סתם שתי וערב, לכן איצטרך צמר ופשתים בשתי וערב, דהשתא מיותר בגד צמר ופשתים, וע"כ למעט שלש ע"ש אתי, לכן כתיב והבגד לרבות שלש ע"ש. והשתא קראי אתאן לבגד שלם דמטמא בשאר בגדים וכדפי'. וזהו כוונת רש"י ד"ה פרט לך כלל תחלה ואח"כ פרט כו'. דלכאורה אינו מובן, ולפי מה שכתבתי א"ש, דקשה לרש"י כיון דבנגעים גופא בגד שלם דשאר בגדים מטמא בכלל בגד שבתורה, א"כ איך ילפינן מיניה לכל הבגדים שבתורה. אפילו היכא דאיירי בבגד שלם כגון בגדיהם דציצית דנמי אינו אלא צמר ופשתים. לכן כתב רש"י דהוא כלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט, והיינו דוקא צמר ופשתים, מיהו בגד שלם דשאר בגדים אף שאינו בכלל בגד דקרא, מ"מ מיתורא דקרא דצמר ופשתים דבשתי וערב ילפינן לה כדפרישית

והשתא אתי שפיר דפריך ואימא לרבות שלשה ע"ש דשאר בגדים, פי' מנא לך לדחוקי כולי האי דלרבות שלש ע"ש אתי והא אתי בק"ו, וע"כ צריכת לדחוק ולומר דלא נטעה מיתורא דקרא דבגד צמר ופשתים דכתיב בתורה ל"ל, וע"כ למעט שלש ע"ש אתי. אימא דמיתורא דקרא ידעינן ודאי כפי האמת דאתי לטמא בגד שלם דשאר בגדים כדפי'. ולפ"ז שלש ע"ש א"צ רבוי בצמר ופשתים, דמק"ו אתי, והרבוי דוהבגד אתי לרבות שלשה ע"ש דשאר בגדים, כלומר כיון דגם לפי האמת ע"כ בגד שלם דשאר בגדים נמי מטמא, י"ל דוהבגד אתי לרבות נמי שלשה ע"ש דשאר בגדים, אבל שלש ע"ש אין צריך רבוי דמק"ו אתי, ומשני תרי מיעוטי כתיבי. והשתא מתורץ קושיות התוס' (בד"ה תרי מיעוטי כו') דל"ל הרבוי דוהבגד תיפוק ליה מדאיצטריך שני מיעוטין, חד למעוטי שלש ע"ש דשאר בגדים, הרי דשלש ע"ש בצמר ופשתים מטמא, די"ל דאי לאו הרבוי סד"א חד בגד צמר ופשתים אתי לטמא בגד שלם דשאר בגדים, מדאיצטרך צמר ופשתים בש"ו כדפיר' ואידך בגד צמר ופשתים דמיותר, ע"כ לא אתי אלא למעט שלש ע"ש דצמר ופשתים אתי לומר אפי' צמר ופשתים בגד חשוב בעינן, לכן כתב הרבוי, ולקמן אברר דרבנן פליגי על תנא דבי ר"י, ולדידהו גם בגד שלם דשאר בגדים אין מטמא בנגעים עיי"ש לקמן בס"ד. והשתא מתורץ קושיות הרב פורת (בד"ה אתי בק"ו כו') על אביי דמוקי או בגד לשלש ע"ש ולא מוקי לשלשה ע"ש, אבל לפי מה שכתבתי א"ש, דיש הוכחה לאביי, דע"כ סתם בגד שבתורה היינו שלשה ע"ש, דאל"כ קשה לא לכתוב כלל בגד צמר ופשתים בתורה בנגעים רק לכתוב סתם בגד, וגם לשתוק מן הרבוי, וע"כ ידעינן דבגד סתם גם שאר בגדים בכלל והיינו בבגד שלם, ומזה נדע דבגד שלם מטמא גם בשאר בגדים, ושלש ע"ש דמטמא בצמר ופשתים נילף מק"ו משתי וערב, אלא ע"כ מזה שמעינן דע"כ סתם בגד שבתורה היינו שלשה ע"ש, לכן ל"מ למכתב סתם בגד בתורה, כיון דבאמת שלשה ע"ש אינו מטמא בשאר בגדים, לכן שפיר יליף אביי מאו בגד דלרבות שלש ע"ש אתי, והא דפריך ואימא לרבות שלשה ע"ש בשאר בגדים, ה"ק מנא לך הא אימא סתם בגד שבתורה היינו בגד שלם. והשתא מתורץ מה שהקשה עוד הר"ר פורת על רבא (שם) דאימא דאיצטרך הרבוי לבגד שלם, די"ל לפי מה שכתבתי, דבגד שלם מטמא בנגעים בשאר בגדים, ולפ"ז א"ש דבשרצים א"צ רבוי לבגד שלם, דאתי בק"ו מכלים השתא ומה כלים דאין מטמאין בנגעים מטמא בשרצים, שאר בגד שלם דמטמא בנגעים אינו דין שיטמאו בשרצים, דאין לומר ש"ו יוכיח דמה לשתי וערב שאין בו טומאת אהלים תאמר בבגד שלם דיש בו טומאת אהלים במחובר, והיינו בבגד מנוצה של עזים, נמצא דבגד שלם מנוצה של עזים אין צריך רבוי בשרצים וע"כ לשלשה ע"ש אתי דאין מטמא בנגעים

ועל זה קשה לכאורה תינח בגד העשוי משיער של עזים דמטמא טומאת אהל, דומיא דיריעות עזים דמשכן, ע"כ לא צריך רבוי לבגד שלם, וע"כ לרבות לשלשה ע"ש אתי, אבל בגד מן כל היוצא מן העץ דתנן לקמן דאין מטמא טומאת אהלים, על זה קשה מנלן לרבות שלשה ע"ש, אימא לרבות לבגד שלש אתי, דהשתא ליכא למילף מק"ו מכלים, די"ל שתי וערב יוכיח דהא כל היוצא העץ נמי אין מטמאין טומאת אהלים כמו שתי וערב, וי"ל דלק"מ כיון דנוצה של עזים נתרבה לשלשה ע"ש, לכן גם כל בגד היוצא מן העץ דאתרבי נמי מאו הבגד (להכי אתרבי) אף דרבהו י"ל דלבגד שלם נתרבו, מ"מ כיון דחד רבוי לתרווייהו, שוין הם בהרבוי לשלשה