עץ יוסף על ויקרא רבה לד:ד

הה"ד רש ואיש תככים כו'. גם טעם אגדה זו לפרש ומטה ידו עמך כטעם האגדות הקודמות. ולהכי מייתי רש ואיש תככים כו' שפירושו שהנותן לרש זוכה לחיי העולם כדלקמן. ומייתי נמי עשיר ורש כו' שפירושו שכאשר לא יחנן העשיר לעני יבא לידי עניות כדלקמן דבהכי נמי מתפרש עמך. ומכיון דמייתי קרא דריש ליה ברישא בלימוד התורה:

זה ששונה סדר כו'. שאיש תככים פרש"י בינונים שיודע סדר או ב' סדרים:

מאיר עיני שניהם ה'. שאף האיש תככים צריך עדיין תלמוד ומלמדו השם ושניהם זוכים לעוה"ז ולעוה"ב:

מה אנא כו'. מה אני רוצה לישב ולשנות אתך במס' משקין שהוא סוף ששה סדרים או מאימתי קורין את שמע שהוא ריש ששה סדרים:

קרי ותני כו'. פי' היה קורא ושונה עם דוגמתך:

מי שעשה לזה חכם. בפרק שני דתמורה פירש רש"י עושה כולם ה' עכשיו הוא מתחיל לעשותם חדשים לזה חכם ולזה טפש:

זה שהוא עושה בפעולה. שהוא בעל מלאכה ונהנה מיגיעו שאינו לא עשיר ולא עני ולכן נקרא איש תככים שפירושו בינוני כדלעיל:

אמר העשיר לאותו עני. מבואר שיש כאן חסרון לשון וצ"ל כתיב ואבד העושר ההוא בענין רע. בענין רע שהשיב העשיר לעני אמר העשיר כו' ומייתי לה הכא סייעתא למ"ש עושה כולם ה' שע"י שלא נתן העשיר לעני יביאנו לידי עניות דהכי נמי אמר הכא שע"י שהשיב לעני בענין רע לא יניח ממונו לבניו שהכל יאבד מידו:

ומגיס. ואוכל:

חמי. ראה שוקים שיש לך ראה כרעים ראה כרסיון:

קפדון בעל בשר. וכלו' אחר שאתה חזק ובעל בשר למה אינך טורח להתפרנס. ומבקש ממני:

ונסב מומה. דריש מאומה לשון מום וכאילו כתיב ואין בידו רק מום שהוא החטא שנשאר לו ממה שלא חנן דלים: