עץ יוסף על ויקרא רבה כג:א

הה"ד כשושנה בין החוחים כו'. משום דבעי לאתויי אכמעשה ארץ הא דרבי ברכיה דאמר כשהייתם במצרים הייתם דומים לשושנה וכו' כדלקמן מייתי האי קרא. וברישא דריש ליה בכמה אנפי כדרך המדרש:

פתר קרא ברבקה. ואע"ג דודאי קראי בשבחה דכנסת ישראל מיירי. מ"מ רמיז ג"כ לשבחה דרבקה לומר שישראל דומים אליה. ע"ד זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי:

אם ללמד שהיא מפדן ארם מת"ל אחות כו'. כן הוא בחזית. אבל כאן ושם קיצר המדרש בלשון. והעיקר כדגרסינן בב"ר פ' ס"ג סימן ד' ע"ש:

וצדקת הזאת יוצאת מבנתים כו'. כלומר שתולדתה יצאה מביניהם ולא נמשכה אחר שרשה הרע. והיא דומה לשושנה בין החוחים כלומר שמעלת השושנה היא מצד גדולתה בין החוחים שטבע המקום אינו ראוי לגדל שושנה ואעפ"כ נתגדלה שם בהשגחה נפלאה. וכן רבקה כי אע"פ שהיתה מוכנת לרע גם מצד טבע אנשי מקומה. מ"מ התגברה בבחירתה למוטב:

כללן כולן ברמאות. ובשבח יעקב הוא דאתא שלא למד ממעשיהם הרעים: