עץ יוסף על ויקרא רבה כא:ט

בזאת הכתוב מבשרו. משום דק"ל דבזה או באלה מבעי ליה כדכתבתי לעיל. דריש בזאת לגימטריא דידיה דהיינו ת"י:

וכי עלתה על דעתך. והלא בהר ההר מת בשנת הארבעים:

אלא מקדש ראשון כו'. ר"ל כיון דהיו הכהנים גדולים צדיקים ה"ל כאילו היה אהרן חי כל הת"י שנה שעמד המקדש ראשון. דכל שמניח בן כשר כאילו לא מת:

י"ח כהנים. עיין בתוס' פ"ק דיומא:

כיון שחזרו. מימות שמעון הצדיק ואילך [מת"כ]:

בדמים. שהיו נותנין למלך:

ומחוקיהן. שה"ל להביאן גדושות וכדי שלא יפלו המעות הביאן מחוקות ומה שחסר מפני שהיו מחוקות הביא בעד זה המחוקות של כסף. והוא כמין עץ שבו מוחקין המדות:

כפה סיח את המנורה. כלומר שהמרבה בשוחד נוצח לאחר. ומפני שאירע כן בענין בהמה ומנורה כדאי' בפ' כל כתבי אתא חמרא ובטש לשרגא. פי' החמור דחה המנורה. היה למשל בכל כיוצא בזה: