עץ יוסף על ויקרא רבה כא:י

מפני מה כ"ג כו'. טעמיה לפרש בזאת בזכות המילה דאיקרי זאת כדרבי יודן דלעיל. ומייתי סייעתא לזה ממה שהיו הבגדים שמונה לזכר זכות זה. והיה צריך זכות שלא יוזק מהמלאכים העומדים שם. והיינו דמייתי בריתי היתה אתו החיים והשלום כלומר שע"י זכות בריתי היה לו חיים ושלום ולא יוזק:

שאין קטיגור כו'. פי' בתוס' פרק השותפין שכל דבר הבא לכפרה לא היה בא בדרך שיהא בו קטיגוריא. ובגדי כ"ג לכפרה בא כדאמרינן לעיל פ"י:

לחוס על ממונם. שאילו שמש בבגדי זהב היו צריכין הוצאה מרובה שצריכין לעשות לו חדשים ביום הכפורים. שאותן שמשמש ביום הכפורים אינן ראויים עוד שטעונין גניזה. ואפילו לרבי דוסא דאמר ראויים הם לכהן הדיוט היינו השתא דהוו דבוץ כבגדי כהן הדיוט. אבל אלו היה של זהב לא יועילו לכהן הדיוט דאינו יכול לשמש בבגדי זהב:

גאוה. שלא יתגאה כהן גדול במקום שיש שם עיקר השכינה היינו ק"ק: