עץ יוסף על ויקרא רבה כ:ה

פתח אף לזאת. גם דעתם כדלעיל שמתו בפנים. וקמפרש ממקומו אקדשי קדשים פי' ממה שנעשה במקומו של הקב"ה חרד וקפץ לבו. דאל"כ ממקומו מיותר דוודאי דבר הקופץ יוצא ממקומו. וכתב הרד"ל וז"ל אפשר קרא דלקמי' יגיד עליו ריעו מקנה אף על עולה דרש על בני אהרן שזכו לעלות אל ה' כמ"ש (שמות כ"ד). עלה אתה כו' ואהרן נדב ואביהוא והתקנא באף עליהם ויגיד עליו ריעו הוא מטה אהרן או טיטוס שהיה להם רעים במעשה זו שנכנס לפנים ויצאו:

אמר אליהו לא יהיו. כצ"ל וכן גרס הבחיי:

לא יהיו בניו של אהרן כו'. ר"ל שתמיהתו הוא שאף שיהיו בניו של אהרן חייבי מיתה מחמת איזה דבר כדאי' לקמן. מ"מ לא ה"ל להמיתן שם הוא מקום החיים. מאחר שהעץ היבש חי ופרח. ואיך ראוי שתבוא מיתה ממקום החיים. אלא בצאתם החוץ ימותו ע"י סיבה אחרת. וכן משמע הלשון דמייתי הבחיי:

טיטוס הרשע כו'. הגם שלפי האמת אין כאן קושיא. כי זה היה בעון ישראל שנסתלקה שכינה ונתן מקום שטיטוס יוכל לעשות כרצונו כדאי' באי"ר. מ"מ לפי הנראה לעינים הדבר תמוה שטיטוס הרשע שנכנס למרות עיני כבודו יצליח. ואלו שכוונתם לעבודת השם ימותו בחטאם. וע' בענף:

מלאה דם. מהיכן היה הדם ע' בב"ר פ"י: