עץ יוסף על ויקרא רבה טו:א

לעשות לרוח משקל משום דבעי למדרש אדם או דם. מייתי קרא מים תכן במדה. כי בהיות מדת המים שקולה באדם עם הדם. היא הנאות כדלקמן. ואיידי דמייתי ליה לקרא מפרש ליה כוליה כדרך המדרש:

בג' מקומות כו' ואף שבודאי שמציאת הרוח היא בסיבה טבעית. מ"מ השגחת ה' דבקה בהם שלא יצאו אלא במשקל הראוי לעולם ומה שיצא בג"פ הנזכר שלא במשקל מאת ה' היה הדבר לצורך השעה ההיא:

אותה של איוב כו' דמדכתיב בשלשתן גדולה יליף דכולהו רוח אחד היו ונשמר מאיוב ליונה. ומיונה לאליהו ואע"ג דשל אליהו יותר גדולה. היינו שנתחזקה אז יותר. ומ"מ היא היא. וא"ת ומה בצע בהיות אותה הרוח או אילו היתה רוח אחר. וי"ל שלהיות יוצאת מהסדר הראוי רצה למעט בדבר שאינו ראוי כל מה שאפשר. ולכן כיון שאפשר בשמירת האחת להג' המקומות טפי עדיף מלחדש דבר שאינו הגון שלשה פעמים:

אותה הבית כו' דאל"כ לא היה מקום לעצת השטן שיטיח איוב דברים. שאם מכה כוללת באה לעולם למה יטיח איוב דברים כי דרך הוא שהצדיק לוקה עם הכלל. אע"כ שעליו בא ביחוד ולכן היה קרוב להטיח דברים מאחר שמאת ה' היתה לו:

אותה ספינה מדכתיב והאניה חשבה להשבר מכלל דעל אותה ספינה לבדה באה מדלא כתיב והאניות [רש"י]:

אותה מעשה כו' היינו שלא היה כלל בעולם. אלא בכדי שיראה אליהו אותו המעשה שהראה לו רוח ורעש ואש:

א"ר תנחום כו' אין מלך המשיח בא כו'. ע' בב"ר פ' כ"ד ובקהלת רבה פ"א סי' י"ב ותראה שצ"ל מקודם המאמר של ר' יהושע בשעה שרוח יוצא כו' שנא' כי רוח מלפני יעטוף כו' שזה הדרש שייך לענינינו. ואח"ז המאמר של רבי תנחום שהוא דרך אגב על הקרא כי רוח מלפני יעטוף. וכמו שפרשתי בקהלת רבה שהמשיח נקרא רוח כדכתיב רוח אפינו משיח ה'. וקאמר קרא הכי המשיח מלפני יאחר [כמו העטופים ללבן] ע ידי נשמות אשר עשיתי. וע' בחלק ובפ' הבא על יבמתו. והגי' שלפנינו יש לישב בדוחק שדרש לעשות לרוח משקל על מלך המשיח כמו שכתב המת"כ. אבל העיקר כמו שכתבתי:

אין מלך המשיח בא כו'. הטעם כדי שלא יהיה פ"פ לקצת נשמות לומר שאילו באו לעוה"ז היו מגדלות ביראת ה' [יפ"ת]:

בספר של אדה"ר דעלה כתיב זה ספר תולדות אדם שנרשמו כולם בספרו ברמז:

משברו בהרים משברו להרוח בהרים הגבוהים:

ומרשלו לשון רפיון:

ונשמות אני עשיתי ועטוף משלחי ליה כד"א (יונה ב'):

בהתעטף עלי נפשי. וכד"א (תהלים ק"ב) תפלה לעני כי יעטוף. בשביל נשות שאני עשיתי. כצ"ל [א"א]:

מים שיורדים שהם ברכה לעולם נתנו במדה ג"כ. שאם יוסיפו יותר מדאי יזיקו:

הה"ד כי יגרע משום דמים תכן במדה יש לפרשו על מי הים או מימי בראשית שנבראו במדה על דרך מי מדד בשעלו מים מייתי מיגרע נטפי מים דמיירי בגשמים דכתיב כי יגרע כו':