עץ יוסף על ויקרא רבה יד:א

הה"ד אחור וקדם צרתני משום דבעי למימר כשם שיצירתו של אדם אחר בהמה חיה ועוף כך תורתו וכו'. ואההיא גופא תיקשה לן למה נוצר אחר הבעל חי. הקדים הנך דרשות דדריש אאחור וקדם דיהיב טעמא לאיחור יצירתו:

לשני עולמות אחור זה עוה"ב הבא לבסוף. וקדם זה העוה"ז הקודם לו. וקשה הא ר' יוחנן אמר בברכות דף ה' ע"ב לא כל אדם זוכה לשתי שולחנות. וע' בתוס' שם. וע' בענף:

ואם לאו בא ליתן כו' שאצ"ל שלא יזכה לעוה"ב אלא שנענש על חטאיו:

דין וחשבון הקדים דין לחשבון. לפי שהאדם כשהולך לבית עולמו קודם שיתן חשבון מודיעים לו כל דיני התורה. ואח"כ שואלין אותו הבא על אשת חבירו מה דינו. העושה מלאכה בשבת מה דינו. והוא משיב על הן הן ועל לאו לאו. ואח"כ מזכירין אותו כי הוא אשר עשה כן העבירות אשר שאלו אותו הדין ואומרים לו אתה האיש. באופן כי מתחלה הוא נותן הדין ואח"כ החשבון. והוא נותן את שתיהן:

ותשת עלי כפך לשון יסורים דומיא דכפך מעלי הרחק:

אנדרוגינוס אנדרוגינוס דהכא פירושו דו פרצופים. ורשב"ל בא לפרש דבריו:

דו פרצופין שני פרצופין נבראו תחלה אחד מלפניו ואחד מלאחריו ונסרו פי' וחלקו לשנים ועשה מן האחד את חוה:

מצלעותיו דמשמע דצלע ממש הוא שלקח מגוף האדם לא פרצוף:

מסטרוהי פי' אחד משני צדדיו כלו' חלקיו. ולעולם שנסרו:

מסוף העולם כו' פי' שגופו היה ממלא העולם מכל הצדדים ממזרח למערב מצפון לדרום. וכן קומתו ממלא החלל מהארץ ועד לרקיע. והוא היה בג"ע שהיא גדולה מהעולם הרבה:

אחור וקדם צרתני דקדם הוא רוח מזרחית כדכתיב קדמה מזרחה. ומדמזרח קרוי קדם מכלל דמערב קרוי אחור:

ולמקצה השמים כו' דרום וצפון נקראו קצוות בפי התוכני' [מת"כ]:

ותשת עלי כפך כד"א ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים [מת"כ]. או כמו נשא לבבנו אל כפים [איכה ג']:

אחור זה יום הראשון צ"ל אחור זה יום אחרון. וכן הוא בתנחומא סדר זו. וכן גרס רש"י בבראשית רבה פרשה ח'. וכן גרס בספר נשמת החיים מאמר שני פ' י"ז. ופירושו שגופו נברא אחור לכל מעשה יום אחרון:

וקדם זה יום אחרון. פי' וקדם למעשה יום אחרון. וא"א הגיה כן:

רוחו של אדה"ר שהנשמה נברא קודם מעשה יום אחרון:

אחור זה יום אחרון פי' אחור למעשה יום אחרון וקדם למעשה יום ראשון. וכן הגיה הא"א. ור"ל שגופו מאוחר לכל ורוחו קודם לכל:

רוחו של מלך המשיח וכבר כתב הזוהר וחכמי האמת בכמה דוכתי דבן דוד הוא עצמו נשמת אדה"ר. ואד"ם נוטריקון אדם דוד משיח:

אתה קדמת למ"ב וזה מצד הנשמה שהיא קדמה לכלל מעשה בראשית. ואם לא זכה אומרים יתוש קדמך במעשה בראשית וזה מצד הגוף שנברא באחרונה:

אחור לכל המעשים דס"ל דנפשו וגופו נבראו אחרי הכל כפשטיה דקרא:

וקדם לכל העונשים כדכתיב במבול וימח את כל היקום מאדם עד בהמה ברישא אדם והדר בהמה: