עץ יוסף על ויקרא רבה יא:ג

זו תורה ר"ל חכמות זו תורה. בנתה ביתה זה העולם שע"י התורה נברא העולם. הה"ד כי ה' יתן חכמה זה לראיה שהחכמה שם נא' על התורה כדכתיב כי ה' יתן חכמה דמיירי בתורה הנתונה לישראל מפיו כדאי' בש"ר פ' מ"א. ולראיה שהעולם נבנה ע"י התורה הביא קרא ה' קנני ראשית דרכו וגו' דמהני קראי ילפינן שהתורה קדמה לעולם ועל ידה ברא ה' העולם כדאי' בב"ר פ"א:

אלו ז' ס"ת כלומר שע"י התורה שהיא ז' חלקים. נברא העולם על ידה ג"כ ז' חלקים שהרקיעי' ז' וכן הארצות ז' כדלקמן פ' כ"ט:

אלו העונשים משום שתכלית הבריאה להשלים את ישראל ע"י התורה עד שיהיו כמלאכי ה'. אמר שהיו בה בתורה ג' ענינים שבעבורה תתקבל אצלם. והם השכר והעונש. והפלפול. ואהבת ה'. כי יש שעושה מפני השכר והעונש ויש מפני ההתחכמות בעצמו. ויש מאהבת ה'. ועל האחד אמר העונשים. ועל השני ק"ו וג"ש שזה עיקר הפלפול. וכנגד הג' ערכין כי מאהבת ה' יקדיש ערך נפשו לה'. והכוונה שנתן ה' לישראל דרך שיקבלו התורה בכל צד שאפשר להדריכם:

אלו העונשים דאית בהו מיתה וכרת דדמי לטבחה:

קלים וחמורים דהא דמיא למסיכת היין שמערבו זה בזה. וכן ע"י ק"ו וג"ש לומד מזה לזה:

אלו ישראל כמד"א כי נער ישראל וגו':

שהטיסן שהפריחן:

חסר לב כו' פירושו ע"ד שפירשתי לעיל סי' א':