עץ יוסף על שיר השירים רבה ח:ז:א
Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 8:7:1 · עץ יוסף על שיר השירים רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →מים רבים אלו כו' לא יוכלו לכבות כו'. קשה מהי תיתי שיוכלו לבטל אהבת ה' מישראל, ואיך היה עולה בדעת שיהיו דבריהם נשמעים להפר את אהבת ה' מישראל. ונראה לפרש שאפילו יקטרגו הם כנגד ישראל לומר שגם ישראל חוטאים כמותם ולמה יבחר בהם יותר מהאומות, וכל שכן כשירצו להתקרב לה' לקבל תורתו לעתיד כדאיתא בפרק קמא דעבודה זרה (ג, א) שיאמרו כי למה לו ליחד ישראל אליו כי טוב שיהיה נעבד משבעים אומות וכמו שקטרג בלעם כדאיתא בסדר (עולם) בלק (במדבר רבה כ, יח) גבי בנה לי בזה שבעה מזבחות, עם כל זה לא יוכלו לבטל אהבת ה' מישראל שה' יוכיחם בעונותיהם ותעמוד אהבתו במקומה, אמנם האומות לא יקובלו לעתיד כדאיתא ברבה סדר בלק ובבמדבר רבה פ"ב (סימן טז) , ועיין בשמות רבה פרשה מ"ט (סימן א) ובשוחר טוב מזמור ט"ו (יפה תואר):
תסבריות. פירוש אוצרות, מזוינו מלאים (תהלים קמד, יג) תרגום תיסוורתא מליין:
בדבר אחד מן התורה. על שבטלו את ישראל מדבר אחד של תורה:
סמך ליה. היה סומכו תחת כתפיו ורבי יוחנן היה נסמך עליו:
דלא שבקת. שלא הנחת לזקנתך כלום:
ונקלה זאת בעינך כו'. הגם שמתחלה הודיע שלצורך תלמוד תורה מכר שדותיו וכרמיו ומשום הכי קאמר ונקלה זאת בעיניך בתמיה, אלא דעל כל זה היה קשה לרבי חייא הדבר כי טוב בעיניו שישאר קצת ולא יבא להצטרך לבריות (יפה תואר):
שנתן לששת ימים. ואף על פי שהששה ימים היו לכל הנבראים יחד אבל לארץ לא הוצרך אלא יום אחד שנאמר בו (בראשית א, ט) יקוו המים ותראה היבשה, ואפילו תימא שנבראת ביום אחד ונגלית ביום אחר מכל מקום ליכא אלא שני ימים. יש לומר שאף על פי שכל חלק נברא ביומו, אך כיון דכל העולם כאיש אחד מקושר קצתו במקצתו וכל חלק צריך לאחרים, שהארץ צריכה למאורות להצמיח דשאיה וכן לגשמים הבאים על יידי הרקיע, והקש אל זה בכל הדברים, לכן אמר על כל דברים הנמצאים עכשיו שנבראו בששה ימים (יפה תואר):
היה דורו קורא עליו אם יתן כו'. אם יוציא אדם כל ממונו לעסוק בתורה כמו שעשה רבי יוחנן בוז יבוזו לו פירוש שביזת גוג ומגוג תהיה לו כמו שכתב המתרגם (יפה תואר):
פורחת באויר. כשהיו נושאין אותה היתה מסולקת מעל האנשים ופורחת באויר שהמלאכים היו נושאים אותה, אי נמי אחר שנקבר היתה פורחת באויר שהיו מוליכין אותו לגן עדן (יפה תואר). עוד יש לפרש דאיתא בתנחומא סוף סדר משפטים וסדר עקב (סימן ד) ובזוהר וירא דף ק"ח אין לך בית רובע בחללו של עולם שאין בו תשעה קבים מזיקים, והאיך עשויין, אמר רבי לוי פורמא (פירוש מסווה) בפניהם כגון חמורים של טוחנים, וכשהמלאך כורז תנו כבוד לצלמו של הקדוש ברוך הוא האדם בשלום, וכשעונות גורמין הפורמא נגלה והאדם נזוק עיין שם, והצדיקים שבדור רבי אושעיא הרגישו איך שנטהר האויר מכל המזיקין על ידי המלאכים הטובים שנבראו על ידי מעשיו הטובים שפנו הדרך לפניו שלא יקריב זר אל מטתו, קראו עליו אם יתן איש וגו', ועיין מה שאמרתי בהספד (בספר) הוי אריאל: