עץ יוסף על שיר השירים רבה ח:ו:ד

קנאה שמקנא לה ואומר לה אל תדברי כו'. מפרש מפני שהאהבה עזה לכן קשה הקנאה כשחושדה שבוגדת בו, וכן יש לפרש בכל הני דרשי קמייתא דהכא דקב"ה וישראל. ועיין זוהר ויחי דף רמ"ה, ומצורע דף נ"ד ע"א (רד"ל):

אהבה שאהבו דורו של שמד להקדוש ברוך הוא כו' שעתיד הקדוש ברוך הוא כו'. דבר זה צריך ביאור מדוע תלה קנאת הגאולה דוקא בדורו של שמד, אבל הדבר מבואר על פי מאי דאמרינן (אבות פרק ד, משנה ט) כל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני, וכל המקימה מעוני סופו לקיימה מעושר, ולכן לפי שישראל בהיותם שקטים ושלוים על אדמתם בטלו התורה מעושר שוב באו לידי בטולה מעוני צרת השמדות וכיוצא בו, ואין להם תיקון כראוי אלא עד שיעמדו בנסיון בגזרת שמד לקבל עליהם עול תורה לקיימה מעוני עוני צרת גלות ובזכות זה ישוב ארמון לנויהו להיות שוב סיפוק בידם לקיימה מעושר ובשמחה ובטוב לבב מרב כל לעת קץ (נזר הקודש):

רשפיה רשפי אש שלהבת יה ר' ברכיה אמר כאש של מעלה כו'. רבי ברכיה מפרש האהבה היא כרשפי אש, וכאיזה אש, שלהבת יה רצה לומר כאש של מעלה, ולכן מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, כי שלהבת יה אש של מעלה אין המים מכבין אותה:

לא האש מכלה למים. כן צריך לומר: