עץ יוסף על שיר השירים רבה ד:ח:ג

דבר אחר תשורי כו'. וזה לשון שמות רבה פרשה כ"ג דבר אחר תשורי מראש אמנה עתידין ישראל לומר שירה לעתיד לבא שנאמר שירו לי"י שיר חדש וגו' ובאיזה זכות אומרים שירה בזכות אברהם שהאמין בהקדוש ברוך הוא שנאמר והאמין בה' כו':

מראש שניר זה יצחק. כן צריך לומר:

שונה את הניר. ובאלשיך העתיק שונא את הניר, שאותו הר שניר אינו מקבל חרישה וזריעה, ובילקוט גרס מה ניר זה אינו מקבל זריעה אלא פעם אחת כך יצחק כו', וכן יש לפרש כאן:

מה חרמון זה כל טובו בזוטו. פי' בתחתיתו, שהר חרמון הוא הר הטל כמו שכתוב (תהילים קלג, ג) כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה:

מה הארי הזה שחץ. פירוש שהארי הוא גבור באמת וגאה וגדול בדעתו, כדאיתא בויקרא רבה פ"ך ריש סימן ז' נדב ואביהו שחצים היו עיין שם:

ומה הנמר הזה הוא חצוף. שהנמר הוא עז ואינו כל כך גבור כאריה כמו שכתב הגר"א בביאורו על שיר השירים:

ולא נשאר איש בעי וגו'. ובבית אל אשר לא רדפו אחר ישראל:

את חמי. אתה רואה:

אלא גאה לבו מלומר שירה. הכוונה שענין השירה הוא אם יצא מפחד וצער גדול שלא חשב שיעשה ה' לו כל כך חסד שיצילנו, אבל חזקיהו ברוב צדקתו לא נצטער כל כך שהיה בטוח שה' יצילנו ויוציאנו מהצרה, לכן כשניצל לא נתעורר לבו לשמוח כיון שלא פחד ברוב בטחונו על רוב צדקו ותורתו, וזה שאמר בעל המאמר אלא גאה לבו מלומר שירה, רצה לומר שהחזיק עצמו לצדיק גדול ובטח על צדקתו ותורתו שבודאי יצילנו ה', ולכן לא נתעורר לבו אחר ההצלה לומר שירה וכנזכר לעיל. אבל באמת לא יפה עשה בזה שבטח על רוב צדקתו כמו שכתוב (מיכה ז, ה) אל תבטחו באלוף, ואין הבטחה לצדיקים בעולם הזה, וכן אמרו חז"ל (אבות פרק ב, משנה ח) אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת, ועיין עוד בסוף הסימן:

באמצע הרקיע. במלחמת עמלק, ושמש בגבעון דום (יהושע י, יב):

כפתן. קשרם:

יגיע מצרים זה פרעה. ובסדר עולם פרק כ"ג איתא זה חיל פרעה מלך מצרים:

עליך יעברו זה חזקיהו וסיעתו . ובסדר עולם שם איתא זו ירושלים:

אחריך ילכו בזיקים יעברו בקרקמוניקא. ובסדר עולם שם איתא אחריך ילכו זה חזקיהו, בזיקים יעברו זו בכידה ומנקיא, ועיין שם מה שבתבתי:

בקרקמוניקיא. הערוך גרס בכרומנקיא, וכתב הנחשת בלשון יון כרקומא, והמוסף כתב פירוש בלשון יוני כבלי וזיקי ידים:

אך בך אל. שאין אלוה אלא ה' לבדו:

איכן. כלומר היכן אתה מסתתר מלהושיענו הלא בכל עת צרה וצוקה אתה נמצא לנו:

דינימוס. פירוש בלשון יון כח ויכולת (ערוך):

הוא נעשה מלך המשיח כו'. ע' פ' חלק דף צ"ד, א' וברות רבה פ"ז סימן ב' מה שכתבתי שם:

והוא לא עשה כן אלא אמר. אינו בנוסחאות אחרות, אלא הכי גרסינן לה גוג ומגוג הדא הוא דכתיב עתה ידעתי כו' (אות אמת), ולפי זה מה שסיים המדרש מה כתיב בתריה ה' הושיעה וגו', רצה לומר שלפי שלא בא הגאולה אז התפלל ה' הושיעה לעתיד לבא. וגירסתינו יש ליישב כך שכבר כתבתי שענין השירה אם יצא מפחד גדול, אבל חזקיהו ברוב צדקו לא פחד כלל, ועל כן אמר הושיע ה' משיחו בלשון עבר אף שהיה קודם הישועה, והא ראיה שהיתה קודם הישועה מדכתיב בתריה ה' הושיעה בלשון תפלה על העתיד, רק ברוב בטחונו נדמה לו כעבר וכאילו נעשה כבר הישועה, אבל מכל מקום לא יפה עשה בזה משום אל תבטחו באלוף כו' כמו שכתבתי לעיל: