עץ יוסף על שיר השירים רבה ד:א:ג

שעיניה כעורות כו'. נראה שזה קאי על עיניך יונים, וכמו שדרש לעיל עיניך הם הסנהדרין והצדיקים, שכל זמן שהיו בישראל סנהדרין יושבין בלשכת הגזית היו ישראל בשלימות ובתמות כיונה הזו שתמה וצנועה, ועיין בענף:

והאשה הזאת כו'. זה נדרש על תיבות מבעד לצמתך ומבעד הוא לשון לפנים, וצמתך לשון דבר המצמצם השער שלא יפריח לצאת, שקושרת ומצמצמת שערה לאחוריה, והוא השער שבסוף הראש, וזה שאמר והאשה הזאת כשקושרת שערה לאחוריה לפנים מן השבכה והוא תכשיט לה, כך כו':

נראין מצומדין. דבוקים לארץ וקטנים ושפלים, וכשיושבין בדין הם מראים רוחב חכמתם וחריפותם, כזה הרב של צפורי והוא רב הונא כדלקמן סימן ד'. והמעריך כתב שצריך לומר נראין מצומתין והם מרווחין כהדין בי מדרשא רבה דרבי הונא דציפורי, ופירוש מצומתין מקובצים ודחוקים עד כאן לשונו. או אפשר שצריך לומר והן מרויחין, ר' הונא רבה דצפורין ור' לוי אמרו לשון כו' וכן נראה מספר אות אמת:

לשון ערבי הוא כו'. פירוש בערבי כשרוצה לומר למי הרווח לי הוא אומר לו מבעד לי:

הר שגלשתי מתוכו עשיתי אותו גל ועד לאומות העולם. כן צריך לומר (מתנות כהונה). ורצה לומר שהמדרש מפרש שגלשו שנקרחו (גבח (ויקרא יג, מא) מתורגם גלוש) ופשטיה דקרא שערך נאה ומבהיק בצוהר ולבנונית כשער עזים לבנות היורדות מן הר גלעד (וכשיורדות מן ההר נמצא ההר נקרח וממורט מהם). ויחד הר זה יותר משאר הרים על דרך שאמר הכתוב (במדבר לכ, א) ומקנה רב היה לבני גד ובני ראובן ויראו את ארץ יעזר וארץ הגלעד והנה המקום מקום מקנה, והמדרש מפרש הכתוב שמשבח לכנסת ישראל שערך נאה ומבהיק בצוהר ולבנונית כשער עזים לבנות (והוא משל על זה שנתלבן עונותם שנמחלו) כשנגלשו ונקרחו מהר גלעד רצה לומר כשיצאו מן הים ונקרא הים הר על דרך (שמות טו, ח) נצבו כמו נד נוזלים, וקראו גלעד על שנעשה גל ועד לאומות העולם שחביבים אתם לי וששניתי מעשי בראשית בשבילכם, ויראו מכם כמו שנאמר (שם פסוק יד) שמעו עמים ירגזון וגו'.

ורבי יהושע דסכנין מפרש שגלשו שנשקפו ונראו וכמו שפירש האבן עזרא, וזהו שאמר טורא דאתנהרתון מן גווה. והמדרש הביא ראיה לדברי תנא קמא שפירושו שנקרחו משום דלשון בני אדם דהאשה הזאת כששער שלה סגין פירוש מרובים, היא עבדא ליה גלשין גלשין ופירש המעריך סבכי השעיר שנתלשין מראשה על ידי המסרק נקראין גלשין, הרי שגלשין פירושו קרחים. וגם מביא ראיה לדברי רבי יהושע דסכנין מלשון בני אדם הדא בוצינא כד הוא לפי טבאות הוא עבד גלשין גלשין כן גרס המעריך, ופירש הנר הזה כשהוא מאיר הטיב הוא עושה שלהביות גדולות, לפי כמו לאב"י בלשון יוני מאיר, עד כאן לשונו (ומסיים ומתנות כהונה כתב שבושים). ומה שאמר המדרש ומה הגלשה הגלשתי מתוכו זה אמר לשני הפירושים, לר' יהושע פירושו ומה אתנהרתי מתוכה, ולתנא קמא פירושו ומהו הקרחה כלומר מהו הדבר שלקחתי מההר שיהיה נמצא ההר כקרח וממורט ממנו:

שעלו מן הרחצה רבי בר כהנא כו'. רצה לומר שמפרש שעל ידי השירה שאמרו על הים נתרחצו מן העונות שלהם שנמחלו להם:

מחלה שירה לשעבר. ואף בשירת הים נמחל חטא שהמרו על ים, וכן הוא באגדת שמואל ריש פרק כ"ט במאמר זה עיין שם, ועיין שוחר טוב מזמור י"ח:

תחילת עשייה. כלומר כתיב ויעשו בני ישראל כאילו היא תחילת עשייה, והלא בשכבר הימים שעברו עשו והוסיפו: