עץ יוסף על שיר השירים רבה ג:י:ב

פריומא. פירוש הוא הינומא דפ"ב דכתובות [מ"א] (אות אמת). והמתנות כהונה פירש אוהל וכילה, והמוסף הערוך פירש בלשון יוני מין כסא, ועגלה לשאת בה אדם:

העמודים העומדים לפנים. בארון שהיו של כסף כמין עמודי ספר תורה, והוא סימן להעמדת ישראל, ועיין לעיל (א) בפסוק (יא) תורי זהב:

זו פרכת הסמוכה לה. כדכתיב (שמות כ"ו, לא) ועשית פרוכת תכלת וארגמן, ועיין מה שכתבתי לעיל סימן ט"ו:

שזהבה דומה לארגמן. לא מצאתי שיהיה זהב הכפורת משונה במראיתו יותר משאר זהב שבכלי המקדש, ובבמדבר רבה הלשון שהוא דומה לארגמן, ואפשר הכוונה משום שארגמן ממוצע אדום ולבן, כמו שכתב הגר"א בשיר השירים, ואדום מרמז על דין, ולבן מרמז על רחמים, וזהו שאמר שהוא דומה לארגמן שכמו שארגמן ממוצע אדום ולבן כך השכינה שעל הכפורת היה ממוצע וממוזג דין ורחמים. עוד אפשר על שם מה שכתב הגר"א שם ארגמן הם ארבע חיות המרכבה והראשון והאחרון הוא אחד, וזהו שאמר שהיא דומה לארגמן רמזו לארבע חיות שבמרכבה שראשי שמותם ארגמן וכמו שכתוב (דברי הימים א' כ"ח, יח) ולתבנית המרכבה הכרובים זהב וגו':

שאפילו מה שאחורי כו'. דייק זה מדכתיב ודברתי אתך מעל הכפורת הרי שהדיבור לא היה כי אם מעל הכפורת, וכתיב ונועדתי לך שם הרי שהיעידה היתה בכל האהל ואפילו במה שאחורי הכפורת (מתנות כהונה בבמדבר רבה) וזהו תוכו רצוף וגו':

למה דבר הקדוש ברוך הוא מתוך הסנה. דמסתמא בהר יש כמה אילנות ומאי שנא שבחר בסנה:

חרוב. אילן של חרובין:

שקמה. אילן סרק:

היית שואלני. כמו שאתה שואלני עכשיו כשנראה לו בסנה, והייתי משיבך גם כן בדרך זה, ולכן אין צריך לתת טעם, דחד מינייהו נקט, מכל מקום עכשיו ששאלתני להוציאך חלק בלי טעם אי אפשר, שמכל מקום יש לתת טעם לדבר לבחירת זה טפי מזה (ובפרשת שמות ופרשת נשא ליתא הני תיבות והייתי משיבך):

שאין מקום פנוי כו'. שהשכינה בכל מקום ואפילו בסנה אלא שלא נראית לעינים עד שניתן רשות לעין לראות:

שאפילו בתוך הסנה. שהוא מקום צר ושפל: