עץ יוסף על שיר השירים רבה ג:י:א

אלו העמודים. הם עמודי החצר שעליהן היו הקלעים:

מרכבו ארגמן שנאמר ועשית פרכת כו'. רצה לומר זה הפרוכת שהיה תלוי ורוכב על כלונסות מעמוד לעמוד (רש"י). וברבה איתא מרכבו ארגמן שנאמר ועשית פרכת תכלת וארגמן וכתיב וסכות על הארון את הפרוכת וגו', והכוונה לזה דקאמר בסוכה דף ז' ע"ב פרוכת מחיצה וקא קרייה רחמנה סככה, וקאמרי רבנן ההוא דניכוף ביה פורתא דמחזי כסיכוך, ופרש"י ליכוף בה למעלה פורתא כעין גג יעשה מקצתה, הרי שהפרוכת היה רוכב על הארון לכסותו קצת, וקרא להפרוכת ארגמן אף שהיה מכמה מינים, לפי שארגמן הוא המובחר שבכולם כן איתא בבמדבר רבה פרשה י"ב סימן ו': וקאמר תוכו רצוף אהבה ר' יודן אמר זו זכות תורה שמונחת בארון וזכות צדיקים כו'. ור' עזריה כו' זו השכינה. ופירוש תוכו רצוף אהבה בתוכו שכן כבוד ה' על הכרובים. (וקצת קשה דאיתא בסוטה דף ל"ז ע"א, אתה אומר על בסמוך או אינו אלא על ממש, כשהוא אומר (שמות מ׳:ג׳) וסכות על הארון את הפרוכת הוי אומר על בסמוך, עד כאן. ופרש"י דהאי על, על כרחיה לאו על ממש, דהא מחיצה הוי פרוכת ולא הויא סכך, עד כאן לשונו, ולפי דברי הגמרא דסוכה ליכא הוכחה מפסוק וסכות על הארץ דעל בסמוך, ויש ליישב):

כתוב אחד אומר ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת. כי מלא כבוד ה' את בית ה', שמשמע שהכבוד לא היה ממלאה רק הבית, וכתוב אחד אומר והחצר מלאה וגו' רצה לומר שמלאה כל החצר (מתנות כהונה). אבל בבמדבר רבה פרשה י"ב איתא כתיב ולא יכול משה לבא וגו' משל למה הדבר דומה למערה כו'. ובפסיקתא פ"ה גרס (הובא בילקוט מלכים ב') ובתנחומא ויקהל סימן ג' כתוב אחד אומר השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכתוב אחד אומר ולא יכלו הכהנים וגו' כיצד יתקיימו כו':

ביום שהוקם המשכן שנאמר ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן. כן צריך לומר (אות אמת):