עץ יוסף על שיר השירים רבה ב:ט:ב

אמרת לי דיו דיו דיאו דיאו. גם זה אינו בבמדבר רבה שם, ועיין מה שכתבתי לעיל סימן כ':

ישב כתיב בא אברהם כו'. דלשון ישב חסר משמע ישיבה חסירה שאינה ישיבה גמורה, וקשה לו כל כך למה, לכך דריש שאז בקש לעמוד וממילא בזמן שהתחיל לזקוף עצמו כדי לעמוד לא היה לו ישיבה גמורה אלא כעין סמיכה שהוא דוגמת ישיבה ולא ישיבה ממש, ולכן כתיב ישב חסר להורות שלא היה ישיבה ממש, ומהאי טעמא נמי דרשינן גבי (בראשית יט, א) ולוט ישב בשער סדום, וכן גבי (שם כג, י) ועפרון ישב שנתמנה אז שופט ומושל בעיר, דמדכתיב ביה ישב חסר משמע דלא הוי בהו ישיבה ממש אלא רק דוגמת ישיבה שהוא ענין קביעות, שמכנה קביעות הממשלה על כסא המשפט בשם ישיבה, וכן כיוצא בו כל היכי דלא הוי ישיבה גמורה לא כתיב אלא ישב חסר (נזר הקודש), ועיין מה שכתבתי במהדורא קמא:

אתה סימן לבניך. דכל מה שאירע לאבות סימן לבנים כדאיתא בבראשית רבה פ"מ (סימן ו), ולולי זה לא היה מושיבו, אף על פי שיום שלישי למילתו היה, דכיון דיכול לרוץ כל שכן שיוכל לעמוד לפני השכינה:

מה טעמא אלהים נצב בעדת אל. אף על גב דסיפיה בדיינין, רישיה בבתי כנסיות מיירי, כדאמרינן בפרק קמא דברכות (ו, א) מנין שהקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת שנאמר אלהים נצב בעדת אל, ופרש"י בבית מועדו:

איטימוס. פירש הערוך מוכן ומזומן, תרגום גלוי לכל העמים להיות עתידים (אסתר ג, יד) אתגלי לכל העמים דיהוון איטימוס, וכן (שמות לג, כא) ונצבת על הצור שהיה משה רבינו מוכן להקביל פני שכינה, וכן כאן אלהים נצב שהוא מוכן ומזומן, וזהו בעמידה (מתנות כהונה בבמדבר רבה שם). והיינו דמייתי מטרם יקראו ואני אענה שפירושו שהקדוש ברוך הוא מוכן לענות אותם. ובודאי רבי יצחק לא פליג אפירושא קמא, משום דאין מקרא יוצא מידי פשוטו דנצב הוא לשון עמידה ממש, אלא מדלא כתיב בהדיא עומד אלא נצב דרש מיניה רבי יצחק נמי איטומוס כלומר שהוא כעומד מוכן להשלים בקשתם וחפצם כדרך העומד אצל היושב (נזר הקודש):

כל קילוס וקילוס. רצה לומר דלא מיבעיא כשקורין קריאת שמע אלא אפילו בכל שבח ושבח בעלמא משרה שכינה עליהם לשמוע בקולם ולהגן בעדם (יפה תואר):

ואתה קדוש יושב כו'. ואין קושיא ממה שכתוב כאן יושב, דאפשר לשון עכבה כמו ותשבו בקדש (יפה תואר):

לאורזליהון דאיילתא. פירוש איל בחור (רש"י):

את אמר לון דיו דיו דיאו דיאו את לגבן תחלה. גם זה אינו ברבה במדבר, וכך איתא התם רבון העולמים את אמר לנו את אתי לגבן תחלה דומה דודי לצבי מה הצבי כו'. ופירש שם הידי משה מתחלה הבטחתנו לגאול אותנו בעצמך דומה דודי לצבי פירוש אח"כ שלחת את משה לגאול אותנו, והמשיל משה לצבי לפי שהיה נגלה ונכסה כצבי: