עץ יוסף על שיר השירים רבה ב:ט:א

רבש"ע אתה אומר לנו דיאו דיאו את לגבן תחלה. כן הוא הגירסא האמיתי, ופירושו אתה אומר לנו בואו, ואנו אומרים בוא אתה תחלה אלינו, דיאו מלשון (דברים כח, מט) כאשר ידאה הנשר (מעריך ומעריך המערכות). ונראה לקיים הגירסא שלפנינו שהכי היה כתוב אתה אומר לנו דיו, דיו את לגבן תחלה, וזה דרש המדרש מתיבת דודי נוטריקון דיו דיו. והני תיבות פירוש דיאו דיאו היה כתוב על הגליון והכניסוהו בפנים המדרש. גם אפשר שבעלי המדרש גופא כתבו זה הפירוש בפנים לפרש דיו דיו פירושו דיאו דיאו מלשון כאשר ידאה הנשר:

ומסיני לעתיד. מיותר הוא, וכן להלן ליתא (רד"ל):

לאורזליהון דאיילתא. פירוש איל בחור. וההבדל שבין צבי לאיל, שהצבי רץ מהר עד מאד, אבל האיל אינו יכול לרוץ אלא מקפץ מהרה (הגר"א). ובערכי הכנויים פירש אורזליהון דאיילתא עובר בן יומו:

מן החלונות וירד ה' כו'. הכוונה על מה שאמרו חז"ל לעיל פ"א סימן י"ג ששתים מפי הגבורה שמענו היינו אנכי ולא יהיה לך, אבל שאר הדברים שמעו מפי משה, ומה שנאמר דבר אתה עמנו וגו' היה תיכף אחר שתי דברות אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה, וזהו שאמר כאן משגיח מן החלונות שדיבר הקדוש ברוך הוא בעצמו עמנו, ואח"כ מציץ מן החרכים וידבר אלהים את כל הדברים וגו' והיינו על ידי משה. והמדרש בעצמו מפרש הדברים ענה דודי ואמר לי אנכי ה' אלהיך, פירוש שאמר לי בעצמו, זהו הפירוש משגיח מן החלונות רצה לומר בפרהסיא כאדם המדבר עם חברו מתוך החלון, ואח"כ מציץ מן החרכים וידבר אלהים את כל הדברים וגו' פירוש ששאר הדברות לא נאמר לי על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו רק על ידי משה, והוא בדמיון כמציץ מן החרך (ידי משה בבמדבר רבה פרשה י"א סימן ב [ג]):