עץ יוסף על שיר השירים רבה ב:יד:ה

הראיני את מראיך זה התלמוד כו'. ובספר ישן גרס הראיני את מראיך זה מעשה הטוב השמיעני את קולך זה התלמוד, וכן מוכח לקמן (מתנות כהונה), וכן הובא נוסחא זו בספר נפוצות יהודה, וזהו שמסיים אחר כך כי קולך ערב זה התלמוד ומראך נאוה זה מעשה הטוב:

גדול הוא המעשה. בשביל שהמעשה היא השלמת האדם שיושלם האדם בעצמו על ידי המעשה, שהרמ"ח מצות עשה כנגד רמ"ח אברים, ושס"ה לא תעשה כנגד שס"ה גידין, ואף כי התורה בודאי יש לה מעלה עליונה מצד שהתורה היא שכלית, ובודאי מעלת השכל הוא יותר אפילו מן המצות דסוף סוף הם מעשים שהאדם עושה בגופו הגשמי אף כי לא ידע טעם המצוה, מכל מקום לענין זה שהמצוה משלמת האדם, שאדם שלם, זה יותר גדול, למשל כי אף שהיין יותר נחשב מן הלחם כי היין משמח אלקים ואנשים, מכל מקום הלחם מפרנס ומשלים את האדם, ולפיכך מעלת הלחם שבו יושלם האדם, יותר עליון מן היין שהוא תוספת המדרגה ולא יושלם האדם על ידו, וכך המעשה שהוא השלמת האדם, הוא יותר מן התורה שאינה השלמת האדם, ולפיכך סבר ר' טרפון גדול המעשה, ורבי עקיבא סבירא ליה התלמוד גדול שהיא שכלית ובודאי מעלת השכל היא יותר אפילו מן המצות.

נמנו וגמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה. פירוש שהתלמוד שתיהן בו שהוא בעצמו מעשה שהוא מצוה, ומביא לידי מעשה (נתיבות עולם נתיב התורה) נמצא שניהם בידו, שבמעשה אין בידו תלמוד, ובתלמוד אף שהיא בעצמה מעשה שהיא מצוה מכל מקום אין בידו שאר מעשה מצות, אך לפי שהיא מביאו לכל המעשה מצות, הרי שתים בידו, וטובים השנים מן האחד: