עץ יוסף על שיר השירים רבה ב:יד:ד

בסתרו של סיני. וכדאיתא בילקוט יונתי בחגוי הסלע שנתלש ההר ממקומו וקרבו ועמדו תחתיו שנאמר (דברים ד, יא) ותקרבון ותעמדון תחת ההר:

כהטבת הנרות כו' כהטבת הקטרת. ביאורו שהטבת הקטרת אי אפשר זולת אמצעי כמו שכתב הרמב"ם בפ"ג מהלכות תמידים (ה"ט) וזה לשונו אין המקטיר מקטיר עד שהממונה אומר לו הקטר, ואם כהן גדול הוא אומר לו הממונה אישי כהן גדול הקטר, אבל הטבת נרות אי אפשר על ידי אמצעי שאם כבה נר אחר לא יוכלו להדליקה על ידי אמצעי מנר אחר שהדליקו מהמנורה כמו שכתב הרמב"ם בפ"ג מהלכות תמידים ומוספים (הי"ג) כל נר שכבה מהם מדליקו מנר חבירו ואינו יכול להדליקו בנר אחר, וקמיפלגי הנך תנאי אם מה שאמר הקדוש ברוך הוא הטיבו אשר דברו קאי למה שדברו קודם מתן תורה שלא היו רוצים על ידי אמצעי רק רצונם היה לראות מלכם בלי אמצעי, וזה כהטבת נרות שהיה בלי אמצעי, או הטיבו אשר דברו קאי למה שדברו אחר מתן תורה שאמרו דבר אתה עמנו ונשמעה שהיו רוצים לשמוע על ידי אמצעי, וזהו כהטבת קטורת שהיה על ידי אמצעי (יד יוסף):

וירא העם כו'. שזכו ישראל לראות כל זה משום שהיו נעשים אש כולו רוחני ונזדכך חומר גופם על ידי שבטל מהם זוהמת הנחש אז ונעשו כבריה חדשה: