עץ יוסף על שיר השירים רבה א:ד:א

בשעה שעמדו ישראל וכו'. שרצו להיות מקובלים ומצווים כמקבל חפץ לשמרו:

אלעיקי. פירשו המפרשים לשון צרה, דתרגום של צרה עקתא, וכן תרגום אונקלס קצתי בחיי (בראשית כז, מו) עקתא בחיי. ורצה לומר שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל שעל אפם ועל חמתם של המלאכים אני נותן לכם את התורה ולא להם, ובעבור זה הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה, כדאיתא ברבה (לקמן פרשה ח פסוק יא סימן ב) ובתנחומא (תרומה סימן ט) שהמלאכים קטרגו שלא ליתן לישראל התורה (גבול בנימין). והמתנות כהונה כתב עיקי הוא שבועה בלשון ערבי, ומלת אל הוא תיקון הלשון כידוע, והמעריך כתב ששיבוש גמור הוא, ובשני ספרים כתיבת יד לא גרסינן ליה, אלא הכי גרסינן אמר להם הקב"ה איני נותן לכם את התורה אם לא תביאו לי עד כאן לשונו:

הביאו לי ערבים כו'. שאף על פי שביד ה' ליפרע מהם, אין זו הכוונה, כי מה בצע כשיענשו, אבל צריך הערבות שתהיה השמירה בטוחה ולזה אמר משל ללוה מן המלך כו' שאף על פי שביד המלך לנגשו על הפרעון כשירצה, עם כל זה לא יאות בזה, כי כשאין לו לשלם מה בצע בנגישתו וצערו, אבל מבקש ערב שיפרענו מעותיו, וכן ה' לא יחפוץ בעונש אלא בבטחון השמירה. ואמרו אבותינו ערבים לנו כו' כמו שפירשתי בענף עיין שם (יפה עינים):

שאמר במה אדע. הטעם שנחשב זה לחטא, הוא, שלפעמים על ידי החטא יתבטל היעוד הטוב, וכן בקש אברהם בטחון ליעוד זה אף שיחטאו ישראל, ולזה אמר קחה לי עגלה משולשת וגו' כי כל עוד שיצא לפועל באיזה הוראה לא ישוב ריקם כמו שכתב הרמב"ן בפרשה לך לך, וזה נחשב קצת חטא שמבקש קיום היעוד אפילו שאינם ראויין שזה כדוחק כלפי מעלה, והיה לו להניח הדבר ברצון ה' הטוב בעיניו יעשה (ספר הנזכר לעיל):

שהיה אוהב לעשו כו'. וזה נחשב לחטא, דלא דקדק, שאילו דקדק אחריו היה מכיר ברשעו (ספר הנזכר לעיל):

שאמר נסתרה דרכי. וזה נחשב לו לחטא שהקדוש ברוך הוא היה חושב להמליך בנו, והוא חשב שהסתר יוסף רע לו, והוא אמר כמתרעם נסתרה דרכי מה' כדאיתא בבראשית רבה (צא, י) גבי למה הרעותם לי (ספר הנזכר לעיל):

והרועים פשעו בי כו'. היינו קצת נביאים שהטעו אותם, שאחרי שהיו נביאי אמת חזרו בהם ונבאו בשקר כגון חנניא בן עזור כמו שאמרו חז"ל (עיין סנהדרין פט, א), ועל ידי שהיו כבר מוחזקים לנביאי אמת היו טועים אחריהם, ולזה הביא מהרועים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל דעל נביאי אמת מדבר מדקאמר והנביאים, וכן נביאי ישראל מדקרי ליה נביאיך דמשמע האמתיים שחזרו להיות שקרנים (יפה עינים):

הא ודאי ערבים טובים כו'. הענין הוא כי אי אפשר להיות ערב אלא א"כ הוא אינו חייב בשביל עצמו ובטוח בשלו, וזהו שאמר להם אבותיכם בעצמם צריכין ערבים, מה שאין כן הקטנים שאין חייבים עדיין במצות הם ערבים טובים והם משלימים ביטול תורה שלנו, וזהו שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז כמו שאמרו חז"ל (שבת קיט, ב) אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקת של בית רבן (הגר"א):

שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז. במדרש עשרת הדברות יותר מבואר וזה לשונו, אמרו לפניו הרי בנינו יהיו ערבים, מיד אמר הקדוש ברוך הוא תנו לי אותם הערבות ואני אקבלם, מיד הביאו בני ישראל את נשיהם עם יונקי שדים ונשיהם המעוברות, ועשה הקדוש ברוך הוא בטנם כזכוכית והיו מדברים עמו, אמר להם ראו שאני רוצה ליתן תורה לאבותיכם ואתם ערבים בשבילם שיקיימוה, אמרו לו הן, אמר להן אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך, אמרו לו הן, לא יהיה לך כו' אמרו לו לאו, וכן היו עונים אותו על הן הן ועל לאו לאו כו' שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז, ואין עוז אלא תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן עד כאן:

מי יאמר בתורה כו'. היינו כשמפטירין בבית הכנסת, ובתנחומא ריש סדר ויגש איתא שאני מפסידן שהן אומרים בכל יום ברוך ה' המבורך לעולם ועד, והיינו שעונין כן אחר השליח ציבור כשאומר ברכו:

שנאמר לשוא כו'. הרי זה עוד ראיה אחרת, והכי קאמר קרא לשוא הכיתי בתמיה, וכי בחנם הכיתים, אינו אלא בשביל המוסר דהיינו תורה לא לקחו לא למדו לשון לקח (רש"י). וזהו שאמר כאן משכני לשון משכון, כדי שלא תקח ממני המשכון דהיינו הבנים, אחריך נרוצה:

מוסר לא לקחו לפיכך צריך. כן צריך לומר ומה דבינתים מיותר: