עץ יוסף על שיר השירים רבה א:ב:א

בים נאמרה שנאמר שיר השירים שיר שאמרו אותו השירים השוררים כמה דאת אמר קדמו שרים אחד נוגנים וכמה דאת אמר לסוסתי ברכבי פרעה. כן צריך לומר. רצה לומר שמפרש שיר השירים כדכתיב קדמו שרים אחר נוגנים ופסוק זה מיירי בים שקדמו ישראל שירה קודם למלאכים, ומביא ראיה שזה שנאמרה בים מדכתיב בשיר השירים לסוסתי ברכבי פרעה:

רבי יודן ברבי סימון אמר בסיני נאמרה שנאמר יצפון לישרים תושיה. כן צריך לומר, וכן הוא בילקוט. ורבי יודן ברבי סימון מפרש שיר הישרים:

שרים של מעלה. מפרש שיר הַשָׁרִים:

רבי יוחנן אמר בסיני כו'. ועל שמיעת הדברות נאמר, כדלקמן:

ומייתי לה כו'. ומביא לו ראיה מפסוק זה:

זו העולה הנשחטת בצפון. בעזרה כדכתיב (ויקרא א, יא) צפונה לפני ה':

השלמים שנשחטים בדרום. פירוש אף בדרום דלא יחד קרא להו דוכתא, כדתנן (זבחים נה, א) שלמים שחיטתן בכל מקום בעזרה, ומשום דדרום נגדיי לצפון נקט תימן כי הם נזכרים תמיד זה אצל זה (יפה תואר). ועיין בירושלמי פרק קמא דמגילה הי"א), ובבראשית רבה פרשה כ"ב (סימן ה), ובמדבר רבה פרשה י"ג (סימן ב):

כולהון. כל הפסוקים הכתובים באותו פרשה של עורי צפון כולם מדברים בבית עולמים, ומפרש רבי אחא מן פסוק אפריון וכל הכתוב אחריו ועד סוף הפרשה מדבר בבית עולמים:

ורבנין עבדין יתהון כו'. פירוש פסוקים אלו מן אפריון ואילך עשו פתיחה לפרשת ויהי ביום כלות משה כדאיתא בבמדבר רבה פרשה י"ב (סימן ד):

דאמר בים נאמרה השירה הזאת דכתיב בה ישקני וגו'. כך פירושו של ישקני ישרה עלינו כו', וכן פירושו של שיר השירים שיר הוא לשון לשריית רוח הקודש:

שנשק לבניו. כלומר מי יתן ויראה לנו פנים שוחקות כמו שהראה להם בנתינת התורה: