עץ יוסף על שיר השירים רבה א:טו:ג

רבי היה יושב כו'. במכילתא בשלח פרשתא דשירה פ"ט, והובא בילקוט לקמן פ"ו, ומפרש שם אחת היא יונתי תמתי זה משה ששקול כנגד הכל, וזה חסר כאן, ועל זה הוא שמביא ענין הא דרבי היה יושב ודורש כאן (רד"ל):

בקש לעוררן. פירוש להקיצם:

ילדה אשה אחת במצרים ששים רבוא. עיין בתנחומא סדר פקודי (סימן ט) דאיתא שם דיש אומרים שהיו יולדים במצרים ששים רבוא בכרס אחד, ולמדו שם מדכתיב בדגים ישרצו המים וכאן כתיב וישרצו עד כאן וצריך עיון ועיין שם מה שכתבתי:

אז ישיר משה ובני ישראל. שפירושו משה שקול כנגד כל ישראל כדאיתא בהדיא בתנחומא ריש שירה סדר בשלח:

ויעשו בני ישראל כו'. ובילקוט גרס שנאמר אשר צוה משה ובני ישראל:

ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. רבים מתפלאים בזה הואיל ואמרו (ברכות לג, ב) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שמא יבא אחד ויסגל מצות ומעשים טובים כמשה. אבל האמתית הענין בזה כי בודאי שערי השגה לעולם פתוחים לכל שואל ומבקש דבר ה' עד המקום שיד שכל האנושי מגעת, ואולם משה נתעלה כל כך להשיג אף במקום שאין יד שכל האנושי מגעת לגודל ההכרח וצורך שעה, כי לא היה אפשר לקבל התורה כי אם על ידי השלם בתכלית השלימות, ולזה אמרה תורה ולא קם נביא עוד כמשה כי השם לא ישפיע אף לגדול שבגדולים כי אם לפי הכנת כח החומרי, ומעלת משה להשיג יותר מהכנת כח החומרי היה מפלאי הבורא יתברך שמו. ועל פי הצעה זאת תשכיל ותבין דברי המדרש סוף סדר נשא ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, בישראל אינו קם אבל באומות העולם קם ומנו בלעם, ועל פי דברינו הענין מובן כפשוטו, כי עיקר אומרו בישראל אינו קם היינו שלא יהיה עוד נביא שישיג מעלה יתירה מהכנת קבלת כח שכל אנושי, כי הקדוש ברוך הוא לא יפעול עוד דבר רק לפי כח הכנת המקבל, וכל זה בישראל, אבל באומות העולם שאין בהם שיהיה אחד מוכן לנבואה בכל העניינים הנאותים לה במעלת המדות והשכליות, ולא נעלם ממך דברי התלמוד (סנהדרין קה, ב) בשלימות, בלעם שהיה נפשו רחבה ורוח גבוה (אבות פרק ה משנה יט) ובא על אתונו, עם כל זה גם הוא בנביאים, ואמרו במדרש שם ובפרשת בלק כדי שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לעתיד לומר רחקתנו, העמיד להם בלעם לנביא, ולא החזירם למוטב, ולזה היה בלעם נביא כמשה שהיה מעלת נבואתו בלי שום כח הכנה ממנו לקבל (בהקדמת נחלת יעקב):