עץ יוסף על שיר השירים רבה א:א:ח

היית צריך לכוף אזניך. ולשמוע הדברים, שהדברים עצמם מפרסמות שלמותם:

ויותר שאמרן שלמה. רצה לומר ויותר שגם האומרם הוא יקר הערך מאד, אם כן כיון שיוקבצו שני הענינים למעליותא שהדברים עצמם מפרסמות שלמותם וגם האומרם הוא יקר הערך מאד ודאי ראוי לקבלם:

ויותר שהיה כו'. רצה לומר שנאמר ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם. אפשר מפרש דעת היינו רוח הקודש וכדלקמן בברייתא דריש פרשה ב' ודעת קדושים זו רוח הקודש (רד"ל). והכי קאמר ויותר שהיה קהלת חכם מצד עצמו בהיות השגתו גבוה מאד מלבד זה היה לו גם כן כח ללמד דעת (היינו מה שהשיג על ידי רוח הקודש) את העם שהשגתם חלושה, להטעימם מפרי השגתו לקרב הדבר אל המושכל להעלותם ממדריגה למדריגה מקל לחמור בכח הדוגמא ומשל (נזר הקודש):

דוגמא. דמיון ומשל להבין על ידו תוכן העניינים:

הפקעת. פירוש חוט עב כמו (חגיגה יב, א) פקעיות של שתי. והמתנות כהונה פירש מנוד אורגים [והוא עץ קטן ועגול שהאורגים גוללים עליו הערב] ושבוש הוא (מעריך):

לא היה אדם יכול להשכיל דברי תורה. והטעם כי שורש חכמת התורה הוא רוחני מאד ואין בכוחו להשיגו כי אם על ידי דוגמא ומשל גשמי, ועיין בנזר הקודש בבראשית רבה פרשה י"ב (סימן א), ועיין בקהלת רבה פרשה ב' סימן י"ד:

לחורשא. יער תרגום חורשא:

ולא היה אדם כו'. מפני עובי הסבכים והאילנות:

וכסח. וקצר. פירוש כרת הקנים במגל ובמגירה:

לקופה גדולה. פירוש כפיפה. עיין ברטנורא משנה א' פרשה כ"ו דכלים וזה לשונו סל עשוי מצורי הדקל, מביאין נצרים והוצין (וקולעין) [וקורעין] אותם [ועושים מהן] כמין חוטין, ועושין מהם כפיפה וחבלים עד כאן לשונו. התבונן כי המשילו את התורה לכפיפה ומהנמנע לאחוז אותה בידים, עד שיתקנו לה אזנים, כמו כן תורתינו הקדושה, הנה היא מרמ"ח עשין ושס"ה לא תעשין, קשורים זה בזה, וכמו שאמר הכתוב (תהלים י"ט, י) משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, ואין להם בית אחיזה זולתי על ידי שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן והסייגים אשר אזנו ותקנו חכמינו ז"ל ושלמה היה ראשון שבהם על ידי זה ביד נקחם ועל כפים נשאנה. ועיין בעירובין דף כ"א, ב:

לקיתון. פירוש בלשון יוני מין צלוחית וכוס (מוסף הערוך):

וספק לה חבל בחבל. ספק הוא מלשון משנה בפרק י"ב ממסכת פרה (מ"א) האזוב הקצר מספקו בחוט, שרוצה לומר מאריכו כדי ספוקו (ספר נפוצות יהודה):

פתילה באיסר. פירוש נר שאינה שוה רק איסר:

עמד על דקדוקיה של תורה. דכתיב (משלי א, א) משלי שלמה כו' וכתיב בתריה (פסוק ב) לדעת חכמה כו' להבין כו' (רד"ל):

שעל ידי שאמר דברי תורה ברבים. כמו שאמרו (קהלת רבה א, פסוק א סימן ב) קהלת שהיה דבריו נאמרים בהקהל (רד"ל):