עץ יוסף על שמות רבה ט:ט

הה"ד הן אל ישגיב כו'. כוונתו בזה לפרש האי בזאת תדע כי אני ה' לומר כיון שמדרך מלכי ב"ו כשהולכים להלחם מעלימים אופן המלחמה. בזאת ההתראה שאני מודיעך את המכה אשר אביא עליך בזאת תדע כחי הגדול כי אני ה'. ומביא סמוכים לזה מכתוב הן אל ישגיב בכחו וגו' ומפרש דישגיב בכחו להנקם מאויביו ועכ"ז מי כמוהו מורה:

על כל מכה ומכה. אע"פ שבכנים ובשחין ובחשך לא כתיב התראה מ"מ היה התראה גם בהם אף דלא כתיבי [יפ"ת]:

שלח העז. וכן הנני מביא מחר ארבה. כחצות לילה אנני יוצא ולא האריך להזכיר רק ג' [יפ"ת]:

למה לקו המים תחלה. לפי שהמכות היו בארבע היסודות. ולכן היה ראוי להתחיל במכות העפר מלמטה למעלה או באש מלמעלה למטה [יפ"ת]:

עובדים ליאור. לפי שאין הגשמים יורדין במצרים ונילוס עולה ומשקה את הארץ. וזה סותר למ"ש שפרעה עשה עצמו אלוה והיה אומר לי יאורי ואני עשיתני. וכן כתב היפ"ת בב"ר פ' ס"ט דפליגי:

אכה אלהותו תחלה. ומ"ש במכות בכורות ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים. י"ל דהיינו אלהי קצת אבל אלהיהם הכולל לכל מצרים היה היאור:

מחי כו'. הכה אלוה ויפחידו הכומרים העובדים אותו:

יפקוד ה' על צבא המרום במרום. דאל"כ צבא השמים למה ילקו. אלא מפני שהוא עבודתם וכשם שנפרעין מן העובדים כן נפרעים מן הנעבדים. ואגדה זו לא ס"ל דטעמיה משום דאין ה' משפיל אומה עד שמשפיל שרה תחילה כדאיתא בסוף חזית ולקמן פרשה כ"א. כי שם הטעם להסיר שפע המזל המשפיע עליהם: