עץ יוסף על שמות רבה ט:ח

כועס הוא. כבד לב פרעה דריש מלשון יותרת הכבד ופירש אותו על שתי כוונות. האחד על הכעס שהיה כועס על ישראל כמ"ש נרפים אתם נרפים וגו'. והשני על הסכלות שהוא ככבד שמתבשל ונעשה אטום כדלקמן פ' י"ג סימן ג'. וז"ש כועס הוא מה הכבד כועס כו'. אינו מבין כסיל הוא כו' וזה נמשך מזה שכיון שהוא כסיל לכן הוא כועס שהכעס בחיק כסילים ינוח [יפ"ת]:

רשע בל' שהכבדת כו'. מפרש כבד לב פרעה מלשון כבוד שר"ל שלא נכנע להשמע לה' אלא רצה לקיים כבודו. ולכן בלשון זה נפרע ממנו שנאמר בהכבדי בפרעה [יפ"ת]:

לא היה יוצא אלא המימה בבקר. הוא שאלת תמיה וכי לא היה יוצא אלא המימה שהצריכו ה' למשה להתיצב כנגדו ביציאה זו ומשי שהוא לתפוס אותו ברמאתו שידע כי נודע סודו למשה [יפ"ת]. ובא"א מגיה שצ"ל לא היה יוצא הימה אלא בבקר:

ואינו יוצא לקביו. כי הצורך דבר מאוס ואינו שייך אצל אלוה. וכן איתא בחירם בך נסתכלתי ובראתי נקבים באדם:

לפיכך היה יוצא בבקר. אל המים לפנות שם שלא יהיה ניכר אפילו רשומו. ובבקר בהחבא:

כדי שיתיירא ממנו. שכבר ראה שנהיה לנחש וכשחזר למטה בלע כל המטות וכדאיתא לעיל סמן ה' שאמר פרעה ומה אם יאמר למטה בלע לפרעה ולכסאו כו':