עץ יוסף על שמות רבה ו:ב

הה"ד כי העושק יהולל חכם. משום דקשה ליה וידבר אלהים אל משה דפתח במדת הדין וסיים אני ה' ברחמים. ובעי לפרש שמדת הדין כנגד משה שבקשה לפגוע בו. ומדת רחמים כנגד ישראל כדמפרש. להכי מייתי האי קרא דמפרש ליה במשה וכתיב בתריה טוב אחרית דבר מראשיתו דמשמע שתשובת ה' למשה טובה אחריתן של ישראל כדלקמן:

כשהחכם מתעסק. מפרש עושק לשון עסק בחילוף השי"ן בסמ"ך:

בדברים הרבה. כגון סחורה וכמ"ש לא מעבר לים היא לא תמצא בסחרנין וכן העוסקים בחכמות חיצונת כמ"ש לא בשמים היא באסטרלוגין:

מן התורה שניתנה מתנה. דכתיב ויתן אל משה ולמדו רבותינו זכרונם לברכה שהיה משה משכח עד שניתנה לו במתנה. וזהו ויאבד את לב מתנה. כלומר שתורה אף שניתנה לו במתנה כדי שלא תשכח מפיו ומפי זרעו. אף על פי כן נשכחת ממנו בשעה שנתעסק בדברים הרבה:

המתעסק בצרכי צבור משכח תלמודו. אף המתעסק בצרכי צבור שהוא מצוה אפ"ה ישכח תלמודו כדמייתי לריב"ל:

בחרישת הקבר. בשדה שנחרש בו קבר לענין טומאה וטהרה:

זה משה. כשהכסיל מקנטר את החכם מערבב דעתו וגם הוא נכשל כמעשה משה עם דתן ואבירם:

עשק שעשקו אותו דתן ואבירם. דרש עשק ריב וקנטורין. כמו בשי"ן שמאל מלשון כי התעשק עמו:

וכי תעלה על דעתך שיהיה משה מתאבד. לדעתן להטיח דברים לפני ה' לומר ומאז באתי אל פרעה וגו' ושכח סוד דבר ה' שא"ל מתחלה ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים וגו' אעכ"ל לפי שהקניטוהו ובא לכלל כעס בא לכלל טעות:

חייך יש לך לידע. פי' יש לך לידע ולישא עונש על הקפידא שכעסת. ומה הוא העונש טוב אחרית דבר מראשיתו. ודרשו חז"ל טובה אחריתן של ישראל דהיינו הנסים שיעשה להם במלחמות ל"א מלכים. מראשית שנתתי להם במצרים. ואותה טובה לא תראה בעונש שהקפדת. וז"ש עתה תראה. למעוטי מלחמות ל"א מלכים:

אלהים על מצרים. שיבא בדין עליהם:

ה' על ישראל. לרחם עליהם: