עץ יוסף על שמות רבה נא:ז

זו תורה ופי' משכן העדות היינו שהיה משכן לארון שבו התורה:

שהם יגעים בה אתא למימר דלא נקרא עדות מצד תורה שבכתב הנתונה בארון אלא העיקר מפני תורה שבע"פ שיש בה יגיעה ופלפול. ולפי שהתורה שבע"פ תלויה בתורה שבכתב קרא התורה שבארון עדות:

אמר האלהים כדי לפרש שמה שנקרא התורה עדות היינו שהיא עדות שאינן יורדין לגיהנם מפרש ואזיל שה' אמר שבזכות התורה ניצולים מגיהנם:

זו תורה וגיהנם תנור זה גיהנם. כמו שנא' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים ודרשו חז"ל על הגיהנם. ועשן ולפיד אש זו התורה וכדמפרש:

שנא' עגלה משולשת כו' דרמיזי אכמה מיני קרבנות כדלעיל בב"ר פ' מ"ד:

שנא' איום כו' וזה נא' על הכשדיים שהם בבליים:

בגזרותיה נראה דל"ג ליה כי ל' זה נאמר לעיל בב"ר ללישנא דדריש ליה ביון. אלא גרסי' עיניהם של ישראל בצום ובתענית כדגרסי' לעיל בב"ר:

לבטל קרבנות ואע"פ שלא יבטלו ת"ת. וכ"ש אילו יבטלו ת"ת שנענשים אע"פ שלא יבטלו קרבנות:

במה אתה מבקש כו' לאו בנענשים בגיהנם לדורי דורות קמיירי הכא. שמי שהמריד כשיעור הזה פשיטא שלא יתכפר בגלות. אלא בנענשים מדת זמן י"ב חדש או פחות מי"ב חדש ובכה"ג אפשר יבחר בגיהנם שהוא זמן מועט עם היותו בנפש. במקום גליות שהוא בכל חיי האדם (תו"נ):

אברהם בירר לו הגליות וא"ת וכי העומדים בגליות נפטרו מעונש גיהנם. ויש לומר דלא קאמר אלא שלא יהיה עונש גמור בגיהנם אבל יתכפר מקצתו בעוה"ז. ואע"ג דקאמר שאין יורדין לגיהנם י"ל דעונש גמור הוא דקרי ירידה:

עד שאמר לו הקב"ה שיברור כו'. קשה אם כן למה שאל לו מעיקרא דמאחר שלא יתקיים אם לא יבחר הטוב. וי"ל כדי שלא יקרא תגר על הגליות הודיע לו לזה שהצילם מגיהנם בזה (תו"נ):

באש ובמים זו גיהנם. וה"ק חשבת למשפט כאילכו באנו בגיהנם. ותוציאנו לרויה מדינה של גיהנם ע"י ששעבדתנו:

תהא עדות להם ר"ל שמאחר שהתורה אש הרי הדבר מפורסם שהעוסק בה לא ירד לגיהנם כי לא ישלוט בהם האש. וכמ"ש בפ' חומר בקודש ת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהם כו' ומ"מ אין עדות זו אלא כשלא יבטלו הקרבנות כי אם אינם מקיימים מצות התורה לא תועילם ודאי:

תהא עדות להם שאינם יורדים לגיהנם ואינן מתשעבדים. כצ"ל (א"א). והא דאמרינן פושעי ישראל אין אור של גיהנם שולטת בהם ק"ו ממזבח הזהב כו'. וי"ל דהתם היינו שלא יכלם בגיהנם. אבל ירדו בו לידון בו ושוב עולין. אבל בזכות התורה והקרנות אינן יורדין כלל (יפ"ת):