עץ יוסף על שמות רבה נא:ו

כל מה שהיו עושים כו'. מפרש אשר פוקד על פי משה שכל מה שהיו עושים במלאכה היו עושים על פי משה וג"כ משה לבדו לא עשה אלא כל מה שהוא עושה היה עבודת הלוים ביד איתמר. ואע"פ שהיה רחוק החשד כיון שהוא בעצמו לא עשה דבר. עכ"ז נתן חשבון:

לא עשה כלו' לא שקט ולא נח. אלא תיכף לגמר המלאכה אמר לתת חשבון:

שכח האלף כו' דרשו כן מדהל"ל והאלף וז' מאות לעשות ווים לעמודים כמ"ש תחלה ויהי מאת ככר הכסף לצקת. אלא שהטעם שמאת הככר נתן משה חשבון שהיו לצקת את אדני הקדש ובשארית לא ידע לתת חשבון למה היו. ושוב נודע שעשה מהם ווים לעמודים:

האיר הקב"ה עיניו בספר הבחיי גרס יצאה ב"ק ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים:

ולמה עשה חשבון הקב"ה כו'. ר"ל כיון דיודעין מדרגתו שה' נתן תורה על ידו ונגלו לו תעלומות חכמה והם מאמינים בתורתו אין להם לחשדו. שאילו לא היה נאמן לא היה ה' בוחר בו. והחושדו כאילו מפקפק בנבואתו ומשני כי מהחוטאים בישראל נמצאו שחשדוהו. ומפני דבריהם הוצרך לכך:

שנא' והיה כבוא משה כו'. ואע"ג דלר' יוחנן מדריש לשבח. בעל אגדה זו ס"ל כר' חמא. אלא דאיידי דבעי לאתוי ר' חמא מייתי נמי בר פלוגתיה:

ומה הי אומרים אע"ג דודאי עיקר הבטתם כדי לראות בבאו האהלה שיעמוד עמוד הענן פתח האהל כדי להשתחות לנגדו כמפורש בכתובים. מ"מ מדהוה סגי למימר והביטו עד בואו האהלה. וכתב אחרי משה. למימר שמדברים במשה אתא. ור"י דרש לשבחו כיון דכל ענינא דקרא בשבח קמיירי. ור' חמא דריש לגנאי דאחרי משה משמע ליה מרננים אחריו. או שערפו שמן ודשן כדקאמר חמי קדל:

היו אומרים חמי קדל כו'. פי' א' אמר לחברו בא וראה צוארו וערפו של בן עמרם כמה הוא שמן. וחבירו משיב לו שכל זה הוא ממה שלקח משלנו. מכיון שכל כך עושר מנדבת המשכן תחת ידו א"א שלא יקח. ומה אתה מבקש ושואל על עשרו:

ונעשו חשבון הוי אלה פקודי המשכן משכן העדות דריש העדות ל' האזינו עדי. והיינו מה היו מדברים במשה: