עץ יוסף על שמות רבה נ:ג

הה"ד כי אעלה ארוכה נקיט האי קרא דדרך ה' לרפאות במה שהוא מכה:

למה כי מרים הם כלו' למה איצטריך למימר כי מרים הם הא מדקאמר ולא יכלו לשתות מים ממרה ושע"כ קרא שמה מרה ידעינן כי מרים הם. ומשני ר' לוי דמרים הם קאי אישראל שהיו חוטאין ובעבור זה הוא שלא יכלו לשתות מים משם. שמתוקים היו ובשעה ההיא נעשו מרים בחטאם:

מר במעשיו דכתיב וימרו על ים בי"ס. ועוד שפירשו מד"ת כדכתיב וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים שפירשו מד"ת שלשת ימים לפיכך מרדו:

הרדופני בל"י ורומיי מין אילן אשר פרח שלו כמו ורד הנקרא בל' יון רוזי"ן עלים שלו כמו עלי דפני והוא סם המות לבהמות. ויש מהרופאים שכתבו שמזיק גם לאדם. ואחרים כתבו שיועיל לי שנשכו נחש (מוסף הערוך):

עקרי תאנה כו' מרים הם:

וממכותיך ארפאך סיפא דקרא כי אעלה היא:

ומה כתיב וירפאו המים כלו' דמדלא קאמר וימתקו אלא וירפאו משמע שהוכו תחלה בחטא יושבי הארץ:

בלכן הוכיחן דלכן ל' שבועה הוא (כדלעיל פ"ו) היותו מרחיקם כזונה בשבועה. ושוב החזיר בשבועה לאהבה אותם כבתולה שלא נמצא בה פגם הפך הזונה השנואה:

ונתרפאו בשטים שנאמר כו' ר"ל שחטא הזנות שבשטים מתרפא בתורה שמרחקת מיצה"ר כמ"ש ז"ל אם פגע בך מנוול זה מושכהו לבהמ"ד. ואע"ג דמעשה הארון היה קודם מעשה זנות השטים הקדים ה' רפואה למכה. והכי אי' בתנחומא לפי שגלוי היה לפני מי שאמר והיה העולם שישראל חוטאים בשטים. לכך תיקן הקב"ה ארון שטים לכפר על מעשה זנות שבשטים:

ונתרפאו בשטים שלולי זכות הארון על כל העדה היה קצף לפי שלא מיחו. אבל החוטאים לא ניצולו בזכות הארון לולי פנחס. וזכות הארון הוצרך מתחלה מקמי עובדא דפנחס: