עץ יוסף על שמות רבה מח:ד

ומהיכן זכה לכל החכמ' הזאת. דלא ס"ל שיהי' בשביל היות משבט יהודה רק הכבוד שנתפרסם יותר משאר החכמים כי זה בכלל יודוך אחיך שיהיה מפואר ומשובח מכלם. אבל לא לזכות לחכמה כל כך גדולה יותר מחביריו דהיינו שנא' בו ואמלא אותו מה שלא נא' באחרים:

שנא' ויעש להם בתים וביוכבד ומרים מיירי כמ"ד שהם היו המילדות כדלעיל פ"א:

שנא' ותלד לו אפרת את חור. ואפרת היא מרים כדלעיל פ"א:

בג' דברים הללו כו'. יתורא דב' של בחכמה בתבונה ובדעת קדייק:

כל החכמה הזו מנין מן הקב"ה. שנא' ואמלא אותו רוח אלהים הוא רוה"ק וע"י רוה"ק מלא חכמה ותבונה ודעת:

וכן אתה מוצא ביהושע. שעם היותו משבט יוסף אשר היה מסוגל בחכמה כאומר כי בן זקונים הוא לו אמר בו מלא רוח חכמה שכל חכמתו לגמרו היתה מפני שסמך משה את ידו עליו וכן אתה מוצא בעתניאל עם שהיה משבט יהודה ובזכותו נעזרו מצריהם עכ"ז אמר בו ותהי עליו רוח ה' לומר שהרצון האלהי היתה לו ולא זולת:

בשעה שנכנסים בצרה ועזר מצריו תהיה. ר"ל כשיהיו נכנסין לצרה תהא מצוי להם לעזור אותם מצריהם כמו שנא' ועזר מצריו תהיה:

שנתן בו רוה"ק שתיבת קול מרמז על רוה"ק כמו שדרשו חז"ל על פסוק כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה לקול רוה"ק שבה:

אמר ר' חנינא כו' שלא היתה החכמה בבצלאל מפני קדימת הכנתו אליה מעצמו. וז"ש אכן רוח היא באנוש וגו':

ובדעת שהיה מלא דעת בתלמיד. ובדעת גימטריא בתלמוד: