עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryעץ יוסף על שמות רבה

עץ יוסף על שמות רבה מח:ב

Etz Yosef on Shemos Rabbah 48:2 (Etz Yosef on Shemot Rabbah 48:2) · עץ יוסף על שמות רבה · free full Hebrew text

Open in the reader →

טוב היה שמותן של חמו"ע כו'. לזה הפירוש הדמותם זה לזה בכניסתם במקום סכנה וקאמר שזה נסתכן וזה ניצול:

משמן המשחה שנמשחו נדב ואביהוא. הכוונה שע"י השמן המשחה יתקדש הנפש בקדושה אלהית כמו שהיו הכהנים המשוחים. אך זה אינו בערך השם הטוב שהוא טובה עצמית שהאדם מתקדש בעצמו. ולקח ציורו מנדב ואביהוא שנמשחו ונתקדשו בשמן המשחה. אך לא נזהרו בקדושתם. וחמו"ע שלא נמשחו רק שהלכו על קידוש השם ולכן יצאו בשלום:

למה שפרסמו הכתוב שנא' כו'. כי אין הכוונה בהשם טוב הגופני שזה כאין. כי אם הכבוד הנפשי שזהו השם האמתי שנקרא בשם להורות על תכונתו הנפשית. וז"ש שנא' ראו קרא ה' בשם בצלאל ששמו זה מורה על תכונת נפשו בצלאל בצל אל:

הה"ד ואל מי תדמיוני כו'. וסוף המקרא שאו מרום וגו' לכולם בשם יקרא וכמו שמסיים ומנין אף למטן שנא' ראו קרא וגו':

ב"ו אם מהלך באפילה כו'. כלו' שגם ב"א גומלין חסד זע"ז ומדליק לו הנר למהלך באפילה כמו שאני מעלה את האורה לישנים על מטותיהם. מ"מ אינם בשיווי ממש. שבן אדם מצפה לתשלום גמול אף על טובה מועטת כזו וכ"ש שצריכין להחזיק לי טובה שאני מעלה להם האור בעודם ישנים מבלי שיצטערו כלל. וזש"ה שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם דקאי על המאורות והכוכבים. ומ"מ איני רוצה שתחזיקו לי טובה בעד זה. וזה שמסיים אבל הבריות כו' שר"ל אבל אני עושה לכם טובה והנאה יותר מב"ו שהבריות ישנים כו'. ומ"מ איני מבקש מכם החזקת טובה. אבל הא"א גורס כך הבריות כו':

הוי ואל מי תדמיוני ואשוה. פי' מלת ואשוה הוא מענין תועלת והנאה (כמו ולמלך אין שוה להניחם) וכך אמר ואל מי תדמיוני בטובתי שאני עושה לכם תמיד. שאשוה גם אני עמכם כלו' שתעשו לי ג"כ נגד זה תועלת והנאה. כי איני צריך לטובתכם כלל באמת. ומה תיהנו לי שאני מקור כל טובות שבעולם:

ד"א ואל מי תדמיוני ואשוה א"כ יאמר קדוש כו'. מבואר בתנחומא בחקתי פירושו א"כ שיוכל א' להשתחוות אלי אז יפה אתם אומרים לומר לפניו קדוש ואחרי שאינו כן א"כ הבל הם אין בהם מועיל ע"ש (הרד"ל):

בזכות מי נבראו אלה כו' ובזכות מי הם עומדים. פי' אף אחר שנבראו בזכות מה. צריך ג"כ סמיכה וקיום בזכות מה. כדכתב הטור ח"מ בסי' א' ע"ש:

בזכות אלה שמות ב"י ולפ"ז יהיה מלת אלה שאלה ותשובה:

בזכות אלה שמות כו'. וזהו תשובה על בזכות מי נבראו אלה תולדות השמים והארץ. וקאמר ואלה בזכות מי הם עומדים פי' בזכות מה יש לעולם מצב וקיום. בזכות העדות והחקים והמשפטים שאלולי המשפט איש את רעהו חיים בלעו. ומלך במשפט יעמיד ארץ. נמצא שע"י דין אמת לאמיתו נתקיים העולם כדכתב הטור בסי' הנ"ל (ת"נ):

לכולם בשם יקרא משמע לכולם בשם א' קאמר:

מבקש לקרותם כא' פי' שיעמדו כלם כא' לפניו. והיינו מה שיעשו כולם יחד במצות ה'. אז יקרא כלם בשם משותף לכולם. כאילו תאמר כוכבים או שמים או מלאכים וכיוצא. אבל כשהוא קורא לכ"א בשמו היינו להוציא לפועל כחו אשר נתן בכל א' להשפיע ביצורי מטה שאין לך דבר שאין לו מזל למעלה. אז קורא לכ"א בשמו המיוחד:

מיכאל וגבריאל לדוגמא בעלמא נקטינהו:

אין לי אלא למעלן. כלו' מן הסברא אין לומר אלא שהקב"ה ייחד וקרא שם לכ"א על עבודתו אלא בנמצאים העליונים שכ"א יש לו כח מיוחד על דבר מה מזולתו. אבל למטה שכח האנשים דמיין אהדדי לא הוה מסתבר שהקב"ה התקין וקרא שם מיוחד לאיש מיוחד מזולתו לעשות דבר. כמו שהיה בבצלאל שהתקינו הקב"ה מתחלה לכך כדלעיל. לה"ק ראו קרא ה' בשם:

מדכרין ומניחין המד' מוסיף שהפרסום לא לו בלבד כי גם לאבותיו ולמשפחתו:

ואתו אהליאב בן אחיסמך וגו למטה דן. דמה צורך לומר למטה דן דהא לא אשכחן אהליאב בן אחיסמך אחר. אלא מזכיר שבטו לומר שהוא שבח גם לשבטו כדמפרש. ומכיון דדרשינן הזכרת שבטו לשבח דרשי' נמי הזכרת האב בהכי:

ומדברין ומשחקין פי' ויש שמזכירים אותם לקללה ואומרים ישחקו עצמותיהם. והיינו רשעים שמחרפים אותם ואת אבותיהם כדמפרש:

למטה דן דמה צורך לומר למטה דן דהא לא אשכחן שלומית בת דברי אחרת. אלא מזכיר שבטה לומר שהוא גנאי לשבטה. ומכיון דדרשינן הזכרת שבטה לגנאי דרשינן נמי הזכרת האם ג"כ לגנאי:

גנאי לה שהיתה זונה כדלקמן בויק"ר פ' ל"ב. ואפי' למ"ד שמוטעת היתה. מ"מ הוא זלזול לה:

ולאביה ולמשפחתה ואע"ג דאין רמז למשפחה במקרא. מכיון דילפינן גנאי לשבטה שהוא יותר רחוק פשיטא שהוא גנאי למשפחה:

מדכרין ומניחין פקוד את בני לוי. ודייק מסיפא דקרא לבית אבותם למשפחותם. ומשמע שמנין של בני לוי שנמנין לעצמן על שהיו לגיון של מלך כדאי' במד' אותו שבח היה לאבותיהם ולמשפחותיהם. ודייק מדאמר לבית אבותם למשפחותם ולמה לא אמר איפכא למשפחותם לבית אבותם כדנקיט גבי ישראל. אלא מחוורתא כדפרשינן (ת"נ):