עץ יוסף על שמות רבה מז:א

הה"ד אכתב לו רובי תורתי וגו' דאי' בפ' הנזקין לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבע"פ שנא' כל ע"פ הדברים האלה וגו' ורצה כאן ליתן טעם על זה מפני שהם מבדילים וכו'. ולזה מייתי מקרא דאכתב לו וגו' כדמפרש:

על הסדר פי' על כל פרשה ופרשה היה מלמדו המקרא שלה ושוב מלמדו משנה של אותו דבר. ושוב מלמדו הלכות של אותו דבר. ושוב מלמדו אגדה של אותו דבר:

שנא' וידבר אלהים את כל הדברים. רבוי דכל קדריש כדלעיל פ' כ"ח:

שואל לרב פי' שמקשה בכח פלפולו. ובויק"ר פ' כ"ב אי' אפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו:

ויהיו בזויים ישראל. שע"י שתהיה התורה ביד כולם בשוה יתגאו העכו"ם לומר שהם ישראל כדלקמן בבמדב"ר פי"ד:

אם אכתוב לו רובי תורתי. דהיינו המשנה שהיא גדולה מן המקרא כדאמר בבמדב"ר שם:

כמו זר נחשבו שהיו משוים עצמם לישראל:

זו המשנה שניתנה ע"פ כדדרש לקמן: