עץ יוסף על שמות רבה מג:ה

אתמהא כלו' דרך שאלה א"ל כן (מת"כ):

מותר לך כו' כאן משמע שהוא כענין התרת חכם. אבל בשוח"ט מזמור צ' משמע שהוא ענין הפרת הבעל לאשתו כמ"ש במשה איש אלהים בעלה דמטרוניתא. פי' מושל על הטבע כמ"ש הגר"א ז"ל בפירוש התורה ר"פ וזאת הברכה:

לפיכך נקרא איש אלהים. מבואר בשוח"ט מזמור הנ"ל למה נקרא שמו איש אלהים מה האיש אם מבקש להפר נדרי אשתו מפר כו' כך כביכול כו':

וכן ויחל משה. נראה שצ"ל ד"א ויחל משה ושייך לס' זה. דריב"ל קמפרש ליה הכי ויתפלל משה ע"י פנים שנתן לו ה' במה שנכתב ה' אלהיו (היינו אלהיך בל' יחיד) ולא בלשון אלהיכם לנוכח הרבים. שבזה האופן פתח לו פתח להליץ על ישראל. שאף כי ידע ה' שאפי' היה אומר בל"ר היו חוטאים. מ"מ אמר בל' זה כדי שיוכל להשיב תשובה כנגד השטן המקטרג לומר שטע בזה וכדמפרש ומסיים הוי ויחל משה:

שמא להם אמרת כלו' שיש להליץ עליהם שהם לא הבינו הדבר. וזה פליג אמדרש דחזית פסוק ישקני שחזר הדבור על כל אחד מישראל כו' והוא אומר לו הן והן ע"ש:

ולפיכך חזר וכתבה בל' רבים. כוונתו על עשרת הדברות שבפ' קדושים תהיו שנא' בתורת כהנים שנשנו בה כל עשרת הדברות. דוק ששם ותמצאם. רק שאינם מסודרים בסדר שבי' הדברות. וע' בתורת כהנים שם וברש"י ובתנחומא. ומ"ש וכן בכל המצות כוונתו על יתר התשע דברות הנוספים על דבור ראון שהזכיר אני ה' אלהיכם שולם בלשון רבים (יפ"ת):