עץ יוסף על שמות רבה מג:ד

מהו כן למה לא אמר ל' תפלה. לכן מפרש ליה על התרת הנדר והוא מענין לא יחל דבר דדרשינן הוא אינו מוחל אבל חכם מוחל כדמפרש:

כבר נשבעתי זובח כו'. דייק מדכתיב כפל בפסוק זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו. שהכפל מורה על שבועה. וע' רש"י בחומש סדר נח. ובמס' שבעות דף ל"ז (ת"נ):

ואמרת איש כי ידור נדר. שאע"פ שעדיין לא כתב פרשה זו. כל המצות נתנו לו בסיני:

והוא אנו מוחל דמה"ל למימר לא יעבור. וקאמר לא יחל. דריש לשון מחילה. ולדיוקא אתא דאחרים מוחלים לו:

ואתה צויתני על הפרת נדרים. להפר במקום מצוה:

צריך הוא לקיימו תחלה. לאו דוקא. אלא פירושו לאפוקי ההיפוך שלא יבטל מצוה אחת ממצות אשר צוה (ת"נ):

וכה"א ואשב בהר כו' ממה ששינה לכתוב בל' ישיבה ולא כתב עמידה כדכתיב אח"ז ואנכי עמדתי בהר רמז לנו דפעם ראשון הוי ישיבתו יום אחד. והיינו בסוף הארבעים (יפ"ת):

ואפשר שהיה משה יושב. ואע"ג דאמר בב"ר פ' מ"ח דאמר הקב"ה שב ואני עומד ואתה סימן לבניך. התם איצטריך להיות סימן לבניו. ועוד דהתם בבית אברהם ומשום כבודו עבד:

קתדרא פי' בל' יוני ורומיי מין כסא מוכן לאדם חשוב (מוסף הערוך):

איסטליסטקין לפי הענין המה שרים חשובים (מת"כ) ונראה שט"ס כאן וצ"ל אסכולוסטיקון. ופירושו ראש והרב של בית המדרש כי אסכולי בל"י ביה"מ שלומדים הנערים בו. וע' בב"ר סוף פ' ס"ד יעול ר"י ב"ח דהוא אסכולוסטיקו דאורייתא. ובפי' המת"כ שם:

נראין עומדין מפני כבוד השלטון. או מפני כבוד הראש והרב. ואינן אלא יושבין דטריחא מילתא להיות עומדים ממש:

ד"א ואשב בהר וכי יש ישיבה למעלה הוסיף עוד קושיא אחרת וכי יש ישיבה למעלה כו' להכריח פירוש הנזכר:

וכן אפי' משה כו' שנברא להיותו עומד א יושב ואעפ"כ כשעלה למרום לא ישב אלא עמד (ת"נ):

להתיר נדרו של יוצרו. בעל עין יעקב בפרק א"ע כתב בשם הרשב"א שזה דרך משל:

תהית בלא שאלה א"ל תהית פי' יש לך חרטה על הנדר:

משל למלך כו' לשון זכור דריש:

הרי יהושע שאע"ג דבכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו.ג מ"מ אם יוציאנו ממקומו ודאי יקנא ויקנא. וכה"ג אמרו לקמן סדר וילך אלף מיתות ולא קנאה אחת: