עץ יוסף על שמות רבה מא:ו

אמר ר' אבהו כל מ' יום כו'. ויתן דריש לשון מתנה:

ושוכח כי ע"י שהזמן מועט והתורה מרובה כשהיה למד זה היה שוכח זה:

נתן לו הקב"ה את התורה במתנה. כי הנותן בעין יפה נותן ולכן לא היה שוכח אותה. ומדכתיב ויתן ככלותו לדבר אתו משמע שלא נתנו לו במתנה אלא לסוף ארבעים יום:

וכי כל התורה למד מילתא באפי נפשא הוא ולפרש לשון ככלותו קאתי:

אלא כללים למדוהו פירשו גדולי הקדמונים ז"ל שנתן לו כח ובינה בזכרונו לזכור כל התורה שבע"פ הארוכה מארץ מדה עפ"י התורה שבכתב בקיצור נפלא. מפני שהתורה שבכתב דרכה לכלול ענינים הרבה מחכמת תורה שבע"פ בקיצור נפלא. באופן שיקמוץ הלומד ממנה במלא קומצו ממנה הזכרה רבה בתורה שבע"פ:

הוי ככלותו פי' לשון כללים:

מהו שני לוחות פי' למה ניתנה בשני לוחות אחר שכולם היו יכולים לכתוב בלוח אחד. ומשני כנגד שמים וארץ לרמוז שבשבילם נבראו שמים וארץ כמאמר הכתוב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי:

שמים וארץ פי' בתורה נברא העולם. ולכן בלוח א' שכתוב בו דברים שבין אדם למקום נברא בו שמים. ובלוח שני שכתוב בו דברים שבין אדם לחברו נברא בו הארץ. אי נמי שבזכות הלוחות השמים וארץ קיימים:

כנגד חתן וכלה פי' לוח א' היה בדמיון חתן ולוח שני בדמיון כלה. כי הלוחות היו חמשה כנגד חמשה כדמות משפיע ונשפע:

כנגד שני שושבינין. פי' שני הלוחות היו בדמיון שני שושבינין. כי ישראל היו בדמיון הכלה והקב"ה כביכול בדמיון החתן. ולכך היו שני הלוחות שושבינין:

כנגד העוה"ז ועוה"ב כלו' דע"י התורה נקנה אלו שני עולמות:

לחת כתיב כלו' כאילו היה לוח אחד שהיו שוים במדה ובמשקל:

לא זו גדולה מזו ואשמועינן גודל הנס כי אין כח בב"ו לעשות ב' דברים שוים זה לזה בצמצום (יפ"ת). והתו"נ כתב פי' מפני שבלוח אחד נכתבו ה' דברות ארוכות כגון אנכי ולא יהיה לך וזכור את יום השבת ולא תשא וכבד את אביך. ובאחת היו ה' דברות קצרות כגון לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה לא תחמוד. וא"כ בלוח א' היו תקל"ג אותיות. ובלוח השני היו כ"ז אותיות. ובכללם היו תר"ך אותיות. וא"כ ה"א דלוח א' היה גדול וא' קטן. קמ"ל שהיו שוין:

ולמה של אבן ר"ל דלא ה"ל להזכיר שהיו של אבן. ועוד דסנפירין היו ולא ה"ל למכתב בהו אבן סתם (רש"א):

שרובן של עונשין שבתורה בסקילה. לפי שהנסקלין הם י"ח כדחשיב בפ"ד מיתות. אבל הנשרפין הם י"א ונחנקים הם ח' ונהרגין הם ב'. ובכללם הם ל"ט כמנין המלקות:

בזכות יעקב פי' על שיעקב מסר נפשו על התורה ללמוד יום ולילה כמאחז"ל על פסוק איש תם יושב אוהלים. לכך זיכה את בניו לקבלת התורה. ואין זה סותר למ"ש לעיל פ' כ"ח שלא ניתנה תורה אלא בזכות אברהם. דודאי שלא קבלו ישראל את התורה אלא בזכות יעקב אלא שבזכות אברהם נשתתקו המלאכים שקטרגו לבלתי לתת את התורה לישראל (תו"נ):

לחייו כאבן ר"ל דריש לוחות מלשון לחיים שמשים לחיו כאבן שאינו נמחה מפני דריסת הרגלים כך לחייו אינם נלאים מלחזר אחר תלמודו (רי"ף):