עץ יוסף על שמות רבה מ:ג
Etz Yosef on Shemos Rabbah 40:3 (Etz Yosef on Shemot Rabbah 40:3) · עץ יוסף על שמות רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →הה"ד מה שהיה כבר נקרא שמו. מפ' ראה על ראיית הלב שישים לבו כי כבר קרא ה' בשם בצלאל. לומר כי לא עכשיו נתחדש זה אלא מזמן קדמון קראו בשמו. ומביא סמך מאשר כבר נקרא שמו דמימי אדה"ר נקרא שם כל אחד:
עד שאדה"ר מוטל גולם. שלא נמתחו ידיו ורגליו ולא היה בו נשמה. הראה לו הקב"ה כל צדיק כו'. ופי' ונודע אשר הוא אדם שנודע כשהיה אדם והוא כשהיה גולם שעל אותה מדרגה נקרא אדם דהיינו עפר מן האדמה. וחסר כ"ף כאילו כתיב כאשר הוא אדם. ואפשר שכל הנשמות היו תלויין בו אף הרשעים רק שעיקר תכלית היה על הצדיקים שיצאו ממנו:
יש שהוא תלוי בראשו כו'. ע' ביפ"ת שמפרש מאמר זה באריכות במתיקות דבריו. כי עזבתים מפני אריכות ע"ש:
ויש במלתין זה מקום הנזם ג' מלות זה מקום הנזם אינם מבעל המדרש. אבל היה כתוב בגליון המד' והכניסוהו אחר זמן בפנים. אבל כן הוא האמת שפירושה הרך שבאוזן ששם תולין נזמי הנשים. ובקידושין ד' כ"א כשהן רוצעין אין רוצעין אלא במילתא פירוש הרך שבאוזן אותו שלמטה. וכן פרש"י שם אליה. והיא היא:
בשעה שהיה איוב מבקש להתוכח עם הקב"ה ואמר מי יתן כו'. ור"ל כי כל ויכוחו היה בחשבו כי ה' נסתר מאין פנות בעולם השפל. וזה שאמר שם מי יתן ידעתיו ואמצאהו וגו' אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות. ולזה ענהו ה' מפרטי ידיעתו באדם שאפי' קודם מציאותו ידע מכל איש ואיש מהיכן מוצאו. ואיך א"כ יתווכח עמו לומר כי עבים סתר לן ולא יראה כי באמת לקצות הארץ יביט וצפה הכל מתחלה והכל במשפט:
האיפה שלך פי' העיקר שורש שלך (ערוך):
שאמר דבר א' היינו במה אדע כי אירשנה וכדאי' לעיל סוף פ"ה:
מושח נביאים שמשח לאהרן ובניו ואהרן היה נביא כדכתיב (שמואל א ב׳:כ״ז) הנגלה נגלתי אל בית אביך וגו' (Uע' מ"ש בבמדב"ר סוף פ' י"ד) ובניו נקראו נביאים כדאי' בויק"ר ריש פ' י"ג שזכו ונתייחד הדיבור אליהם ועל אביהם ולא אחי אביהם בחייהם וע"ש מ"ש. ועוד שמשיחה ל' גדולה מגזרת למשחה בהם. וכענין ומשחת את חזאל. ועוד אפשר שגרסי' למשה מושח כהנים:
מנתקין את המסמרות כדכתיב בד"ה כי עתליהו המרשעת בניה (פי' עם בניה) פרצו את בית אלהים (יפ"ת):
יהוידע מתקן וא"ת הא גם יאשיהו היה מתקן בהמ"ק. וי"ל דמייתי יהוידע מפני שהוא היה קודם ליאשיהו (ת"נ):
יאשיה מבערה ואע"ג שהרבה מלכים ביערו ג"כ כגון אסא ויהושפט וחזקיה כדכתיב גבי כאו"א. וי"ל שהכל עזבו כמה עכו"ם ולא ביערו אותם עד שבא יאשיהו וביער הכל כדאי' בפ"ק דחולין וכיתת את נחש הנחשת כו' אפשר בא אסא ולא ביערו כו' אלא מקום הניחו לו להתגדר בהם (ת"נ):