עץ יוסף על שמות רבה לז:ב

ד"א ואתה הקרב אליך. דלכך נא' ל' הקרב לפי שהיה משה מרחקו בשביל מעשה העגל והקב"ה צוהו לקרבו אליו (תו"נ):

והיה מקיש עליו בקורנס. פי' שהיה עסוק במעשה העגל:

אלא לעכבן אע"פ שבשעה ההיא כבר השתחוו לו ויזבחו לו שב אהרן להקיש עליו בקורנוס לומר שעדיין לא נגמרה מלאכתו כדי לבטלם מעבודתם:

שזחה לשון גיאות וגאוה תרגום וחנפי לב וזוחתי לבא. פי' גבהי לב:

פדגוג בל' יוני ורומיי אומן המגדל התינוק (מוסף הערוך) כאשר ישא האומן תרגום ירוש' פדגוגא. מינקת רבקה תרגום יב"ע פידגוגתא דרבקה:

ואני אחתור וכוונתו היה להאריך מעשהו עד שיבא המלך:

אני כהן ואע"פ שלא נתמנה לכהן אלא כשהוקם המשכן כבר ידע במה שאמר ה' למשה בסנה הלא אהרן אחיך הלוי כו' ועכשיו יהיה לכהן כדאי' לעיל פ"ג:

הייך איני משליט. תימא דבהדיא כתיב ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו. וי"ל שבעבור ישראל התאנף בו על דרך גם בי התאנף ה' בגללכם:

היכן א"ל הדבר הזה משה במשכן. צ"ל למשה (א"א) ועל פי הגהתו הגיהו כן בדפוסים שלנו:

משל לאוהבו של מלך. גם זה המשל כטעם המשל שבסימן הקודם. אלא שלפי משל זה מעיקרא קאמר ליה אהרן ולא היתה הבחירה ביד משה ויהיה פירוש ואתה הקרב אליך שאע"פ שאתה היית ראוי לכהונה מ"מ הקרב אהרן אחיך כי לפ"ז גם המעלה אליך כי אחיך בשרך הוא:

קומים פי' מת"כ נגיד וסוכן נאמן על בית המלך. אסתר רבתי פסקא ותמאן ואמרה לו קומיס איסטאבלטי של בית אבא היית. פי' מת"כ קומיס ממונה. ירוש' ברכות פ' ט' העמידו קומיס על תיסבריות שלו כתב המוסיף הערוך בל' יוני ורומיי נגיד:

ורפוסא בשבועות דף ו' ע"ב רופילא וריש גלותא פרש"י רופילא איפרכוס של מלכא. ורפוסא לפי הענין הוא מושאל מלשן רופילא ר"ל נשיא ודיין והמוסף הערוך פי' בל' רומיי שר חיל:

סטרטיגוס שר חשוב נציב פלשתים ת"י אסטרטיגס. וכוונת המאמר שכמו שחשב האוהב שמטעם זה שהוא קומיס היינו נאמן בית ורפוסא הוא השופט ודיין ינתן לו גם שררות האסטרטיגוס. כן משה לפי שנתעלה בנבואה שעל זה נאמר בכל ביתי נאמן הוא. וגם היה שופט ישראל. חשב שגם כהונה אליו יאתה שיש בה ב' דברים אלו. אם הנבואה באורים ותומים. ואם המשפט באומר יורו משפטיך ליעקב: