עץ יוסף על שמות רבה לז:א

הה"ד ממנו פנה ממנו יתד כו' דריש שבא לרמוז היות סגולה זו בישראל שכל אנשי המעלות נמצאו בהם גופייהו. וכן אהרן שנבחר לכהונה היה מבני ישראל. ולזה מייתי קרא דממנו פנה כו':

זה המלך דוד שהוא עיקר מלכותינו:

שנא' אבן מאסו הבונים וכמ"ש בשוח"ט זה דוד לשעבר היה רועה ונעשה מלך:

שנא' ותקעתיו יתד במקום נאמן. נא' על אליקים בן חלקיהו וסבר בעל המדרש שהיה כ"ג מדכתיב גביה והלבשתיו כתנתך ואבנטך ודרש כתנתך על שם כתנות בד קדש דבגדי כהונה וע' בויק"ר פ"ה (תו"נ):

ממנו קשת מלחמה שנא' כו'. כוונתם לדרוש מזה על הלוחמים מלחמתם של תורה וכדרשתם ז"ל על פסוק משיבי מלחמה שערה ובכמה דוכתי:

אלו סופרי הדיינים כ' המת"כ נראה דצ"ל שוטרי. וכן הגיה בעל יפ"ת. והם הממונים לכוף את העם לקבל את הדין מהשופט:

משל למלך שהיה לו אוהב. דייק יתור מלת ואתה ומלת אליך. לזה דריש שהודיע לו בכוונה מתחלה שיהיה הוא הבוחר והמקרב שע"י שחשב משה בדעתו שהוא יהיה הכהן אולי ירע בעיניו בחירת אחר. לכן הודיעו שהוא יהיה המקרב והממנה אותו לגדולה זו. וגדול הממנה יותר מהממונה:

קתליקוס בל' יוני ורומיי איש ממונה על כל דברי בית ובידו לעשות מה שירצה (מוסף הערוך) וע' בירושלי שקלים פ"ה משנה ב' וגמרא שם. וכתב שם בעל ק"ע התוליקון היא שררה למעלה מן האמרכל:

אסטרטיגוס שר חשוב כמו שר צבא (ערוך):

א"ל לך מנה אסטרטיגוס. שבזה תתקרר דעתו שהמינוי בידו:

גינוסיא פי' בלשון יוני מולד ויחוס (מוסף הערוך) וכן הוא בתרגום:

בקש הקב"ה למנות על כו' ועשאו למשה גזבר כו'. דבוק למאמר והיה סבור משה. ונתינת טעם הוא לסברת משה שסבר שהוא יהיה הכהן הגדול מפני שצווי מלאכת המשכן היה למחרת יוה"כ ובאותה שעה נתמנה משה גיזבר על הדיינים כדאי' בפ' ויהי ממחרת:

א"ל משבט לוי כדי שישמח ששבטו חביב מלבד מעלת עצמו שבידו המנוי. ואחר שאמר לו משבט לוי ושמח חזר ואמר ליה אהרן אחיך הוא הנבחר שבזה ישמח יותר:

רבנן אמרי כו' שמש משה בכ"ג כו'. רבנן דרשי ואתה הקרב אותך עם אהרן אחיך. ופי' אליך כמו אותך. ומלת את איננה סימן הפעול רק מענין עם (שהוא אחד משמושיו). ולזה הזכיר מאמר זה כאן שגם משה שמש בכהונה גדולה כי ממקרא זה הוא מוכח וכאמור:

כל מ' שנה שאע"פ שהיה אהרן כ"ג היה משה שמש בכהונה גדולה:

ר' ברכיה כו' ר' ברכיה לא פליג על רבנין אלא שבא להוסיף ראיה לדבריהם:

ומשה איש האלהים וגו' בניו יקראו על שבט הלוי. משמע אבל משה עצמו יקרא על שם הכהנים דמשה ואהרן שוים לכהונה וכן הוא בהדיא בויק"ר פ' י"א שכוונת המדרש הוא על (ד"ה א' כ"ג פסוק י"ג י"ד) ב' פסוקים באים זה אחר זה וז"ל בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו וגו' הוא ובניו עד עולם להקטיר לפני ה' וגו' ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי וחוזר מלת ומשה למעלה. כלו' אהרן וגם משה שניהם נבדלו לכהונה (רק) בניו (של משה) יקראו על שבט הלוי: