עץ יוסף על שמות רבה לב:ב
Etz Yosef on Shemos Rabbah 32:2 (Etz Yosef on Shemot Rabbah 32:2) · עץ יוסף על שמות רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →הה"ד ואני אמרתי כו' שהמלאך הזה הוא הנגזר עליהם כשחטאו ונסתלקה שכינה מעליהם. ולהכי מייתי סמך מפסוק זה דמשמע חמיניה לפי דרשתו שבזמן שהיו חביבין לא היה שום אמצעי בין ה' לישראל ולא ניתן מלאך בהנהגתם אלא כשחטאו. ואיידי דמייתי הכא הני קראי ריש בהו כל דמשכח כדרך המדרש:
משעה שעמדתם בסיני דריש ואנכי אמרתי משעה שאמרתי אנכי ה' אלהיך:
שנא' כי מאהבת ה' אתכם כלו' כשעמדו בסיני והתחילה תורה לכתוב ונכתב פסוק זה בתורה:
היאך אני יכול לשנוא אתכם. כי לא אדם אני להנחם אלא שמעשיכם גרמו:
ואיך אשיתך אלא שנאה. ופי' בבנים אחר היותכם חביבים לפני כבנים:
שנא' ואיבה אשית. ונקט אשיתך בל' הנאמר אצל איבה:
ר' יהושע אומר חייבתם עצמכם. בתנחומא מפורש יותר איך אשתיך בבנים אני הייתי מלמד סניגוריא עליכם ואתם גרמתם לקטרג אתכם ואין אשיתך אלא חיוב כמד"T אם כופר יושת עליו ע"כ. ואני אמרתי איך אחייבך ואלמד עליכם קטרוג אחר שהייתם חביבים לפני כבנים. אלא שאתם גרמתם לעצמכם:
ור' ברכיה אמר ביירתם (לשון ריקות. כד"א אוביר ולא אעביד) בתנחומא אי' אין אשיתך אלא לשון הפקר כד"א ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית וכו':
למה נקראת חמדה הלא יש כמה ארצות אחרות שהם יקרות ונחמדות ולמה נקרא א"י חמדה סתם:
ההר חמד אלהים לשבתו. וכן אי' בילמדנו ההר הטוב זה יהמ"ק שנא' ההר חמד אלהים לשבתו:
שחמדו לה כל המלכים. כי זו מעולה לעיני הכל שאפי' בעלי ארצות בריאות וטובות יתאוו לה:
אלא ג' מלין דהכי קים להו. והם היו מלכים גדולים בח"ל והיה לכל אחד בא"י חלק מה למה שהיו הכל מתאוים לא"י כדאי' בתנחומא וכן לעיל בב"ר פ' פ"ה:
שנא' לך לך מארצך דאי' בב"ר פ' למ"ד שבשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם צובה ראה אותם אוכלים ושותים ופוחזים אמר הלואי לא יהיה לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור ראה אותם עסוקים בניכוש בשעת הניכוש בעידור בשעת העידור אמר הלואי יהיה לי חלק בארץ הזאת אמר הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת:
יצחק גור בארץ הזאת. בילקוט מסיים הרי הקב"ה מחבבה לפני יצחק:
יעקב ונשאתני ממצרים ובתנחומא יליף מן בקברי אשר כריתי:
ולמה הם מתחמדים לה. אפי' להקבר שם:
מפני שהם חיים תחלה לימות המשיח. כדילפינן בב"ר פ' צ"ו:
אין עורו מחזיק בשרו. שהעור כווץ וגומד לאחר הפשטה:
אין א"י מחזקת את פירותיה. שהיתה מרבה פירות בישיבה עד אפס מקום להצניעם:
קל לאכול שצדין אותו מהפקר. כך א"י פירותיה קלין לאכול שנותנת פירותיה בשופע בטורח מועט:
ממהרת לבשל כי הארץ חמה ע"כ ממהרת הבישול. וכן קלת המריוץ בא מרוב חום הטבעי כנודע:
וכל כך כו' כדי שיהא שמי כו' כלו' למה הרביתי טובת האדמה כ"כ בטובה גשמיית. כדי שעי"ז ידעו ויבחינו כי יחדתי שמי על הארץ הזאת:
אבי תקראי לי שתבינו באמת שרק אנכי אביכם ואני משגיח עליכם כאב על הבן:
בבעלה אלא ברעה כו' לא עשיתוני כבעל כו'. ענינו במשל שא"א לאשה שתעיז פניה בבעלה לאמר שאינו בעלה אחר ששטר כתובה לעיניה. כך הטובות הנשפעות מהקב"ה על ישראל המה כעידי כתובה על השגחת ה' עליהם. וא"כ איך יתכן לכפור בו. הלא עינינו רואות טובותיו עמנו:
אמר ר"י בר' סימון הלואי כו'. ומקרא זה הוא מאמר תנאיי ומסופק כמו שאומר לו היה אז הדבר כך. אבל באמת לא היה כן:
אמר הקב"ה אילו זכיתם כו'. קדריש דה"ק הני אנכי בעצמי הייתי שליח אילו זכיתם. ועכשיו שולח מלאך:
כדרך שעשיתי לכם במדבר. ע"ד האמת קאמר שמשה לא נתרצה במלאך שלוח וה' בעצמו נהגם במדבר רק בימי יהושע בא המלאך רק אלולי החטא לא היה בא בימי יהושע ג"כ:
שנא' וה' הולך לפניהם. כשליח ההולך לפני השר להראות לפניו הדרך ולהאיר לו: