עץ יוסף על שמות רבה לא:ה

כיון שבנה שלמה כו' מייתי הא דילפינן מינה שפעמים הממון לאדם רעתו:

היו הרשעים עשירים. ברובם מיירי:

שנא' הכסיל חובק כו' טוב מלא כף נחת כו'. דשני פסוקים אלו סמוכים ודבוקים. הכסיל הוא העשיר הבוטח בעשרו שקבצו מנשך ותרבית (ומלשון השמים זהב כסלם) עתיד להיות נושך בשיניו את בשרו (ויאמר) טוב היה המלא כף נחת שהיה לי בעשרי כשסבתו היה מהעמל והיגיעה לא מנשך ותרבית. ודרש ורעות רוח על העבדים שעל הרוב לבם נכנע ורוחם נשברה:

ויהיה לנו כך היינו האוצרות ג"ע. כמו שלכל הצדיקים. ולא ידעתי על מה מגיה הרד"ל ולא יהיה לנו כך:

לכך נא' אם כסף תלוה את עמי וגו'. ואת העני עמך:

אמרו ישראל לפני הקב"ה ומי הם עמך. שהקב"ה אמר אם כסף תלוה את עמי. ושאלו אותו ישראל מי הם עמך. ומשיב להם את העני:

שנא' כי נחם ה' עמו ועניו ירחם. דכל הפסוק מיירי בעניים. ומצד שהם עמו אמר לשון נחמה ומצד שהם עניים אמר בהם לשון רחמים:

מדת ב"ו כו' ר"ל שאין מדותיו של הקב"ה כמדת ב"ו:

אמר דוד כו' מפני שיקשה מכיון דהקב"ה קרוב לעניים למה אינו מפרנסן. לה"ק שכבר שאל דוד על זה והשיבוהו א"כ חסד ואמת מן ינצרוהו. וזהו את הענ עמך ר"ל שהוא התיקון שלך שאם לא היו עניים לא היו להעשירים במה לזכות:

אמר דוד רבון העולם ישב עולמך שנא' ישב עולם. ר"ל שמתוך עניות הוא מחריב העולם וגוזל וחומס כי הרש עושה כף רמיה (תו"נ). אבל מדסיים המדרש א"ל הקב"ה אם אעשה עולמי שוה כו' מזה נראה ודאי לדרוש כמו ישב כמו ישו בו"ו כי בומ"ף מתחלף. ור"ל שבקש שיהיו כולם שוים. והשיב לו הקב"ה אם אעשה עולמי שוה חסד ואמת מן ינצרהו. דריש מן כמו מאן בל' ארמי: