עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryעץ יוסף על שמות רבה

עץ יוסף על שמות רבה לא:יד

Etz Yosef on Shemos Rabbah 31:14 (Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14) · עץ יוסף על שמות רבה · free full Hebrew text

Open in the reader →

הה"ד כי אלהים שופט כו' דריש עמך שישגיח העשיר להטיב לעני כדי שג"כ ייטיבו עמו. כי העניות גלגל הוא שחוזר בעולם. ורמז לדמיון הגלגל מייתי כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים דמשמע שזה לעומת זה כשזה ישפיל זה ירים והיינו ככלים שבגלגל שכשאלו מתרוקנים אלו מתמלאים:

גלגל שבגינה גלגל על הבור שבגינה שממלאים ממנו להשקות הגינה:

כלי חרס שבו פי' הכלי חרס שתלוין בגלגל על החבל למלאות בהם מים מן הבור שהעליונים ירדו ויתרוקנו כשיגיע במרום המעלה והתחתונים יעלו מלאים אחרי יותם בתכלית השפלות:

כי בגלל הדבר הזה. דרשו ל' גלגל:

מזרה רשעים מלך חכם. פי' שהקב"ה שהוא המלך החכם מזרה הרשעים ומסבב הגלגל עליהם לרעה:

אשריו כל מי שידו פשוטה כו'. מפרש את העני עמך שעמך אתה מטיב בהטיבך לעני שקונה על ידו חיי עוה"ב. וע"ז אמר אשריו כל מי שידו פשוטה לעניים:

העני קנה חיי העוה"ז. זהו פירוש למאי דסליק מיניה דהיינו רש ואיש תככים כו'. דאיש תככים היינו מי שעושה צדקה מאיר עיני שניהם ה' זה קנה חיי שעה כו' כדלקמן בויק"ר פ' ל"ד. ומ"ש וענ שפשט ידו כו' זהו פירוש לעשיר ורש נפגשו כו':

זה קנה חיי עוה"ז. בשביל שנתן לו הצדקה נתן לו חיי שעה:

מי שעשה את זה עני כו'. ור"ל שישתנה העושר מזה לזה כי העשיר יאבד עשרו ומחורבנו יתמלא העני. אחר שלא רצה לחננו בעשרו:

ואין לך מדה קשה מן העניות. מפרש עמך באופן ג' הינו שהעני לעולם שותף עמך ביסורין. משום דאין אדם שאין לו יסורים כדלעיל בב"ר פ' צ"ב נמצא שהעני לעולם שותף לך ביסורים:

שבמשנה תורה שהן מרובות משל תורת כהנים ודייק זה לפי שמסיים והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות ואין קונה. ורמז באותה הקללה שידלו ישראל עד למאד עד שימכרו את גופם לעבדים ולשפחות. ומדמוכיח אותם בזה באחרונה ע"כ לפי שהיא שקולה כנגד כולם (תו"נ):

העניות מכרעת לכולן להיות שקול ככולם:

בא וראה כל מי כו'. שאין מלמד עליו זכות והיינו כנושה שהכל שונאים אותו כאומר לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללני. וה"ק לא תהיה בעבורו שנאוי למעלה כנושה כשלא תשים נשך. הא אילו תשים נשך תהיה שנאוי על הכל:

בא וראה משום שהוא קצת רחוק שבשבי עון רבית לא יהא לו מלמד זכות לכך אמר בא וראה שכך הוא האמת (תו"נ):

מימינו ומשמאל ואי' בגמרא ובמדרש וכי יש ימין ושמאל לפני הקב"ה כו' אלא מיימינים שלמדין זכותכ ואלו משמאילים שמלמדין חובה וכדאי' בתנחומא סדר זו:

וחי לא יחיה מכפילות הלשון קמפיק כדאיתא לעיל משל לאחד שהיה אילוגי שלו נקרא לפני המלך כו':

שכן דוד אומר ה' מי יגור באהלך. דייק מדכתיב עושה אלה לא ימוט לעולם. וכדדרש ר"ע אפילו אחת מאלה: