עץ יוסף על שמות רבה ל:טו
Etz Yosef on Shemos Rabbah 30:15 (Etz Yosef on Shemot Rabbah 30:15) · עץ יוסף על שמות רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →הה"ד לשלמה כו' כך הזהיר על הדין פי' בעצמו במעמד כל ישראל. וזה שהביא אלהים משפטיך למלך תן פי' אלהים בעצמו נתן המשפטים לכל ישראל לפי שהם למלך כי מלך במשפט יעמיד ארץ:
ובו ציון נבנית כו'. ובו צדיקים מתגדלין כו'. דדין אית ביה עוד שבח שבו ציון נבנית ובו צדיקים מתגדלים:
שנא' אשרי שומרי משפט. ר"ל דלעיל מיניה כתיב מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו. ואח"F כתיב אשרי שומרי משפט. לומר שאותו ששומר משפט שקול כאילו סיפר כל תהלתו של הקב"ה כביכול. א"כ משמע שיש גדולה בזו לשומרי משפט (תו"נ):
אתה מוצא משפטים הרבה כו'. כלו' שנרמז מציאות ה' במצות העבד. שכנגד מה שאמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מא"מ וגו' גזר שיזכור אלהותו בענין העבדים. כי בצאתם בשש יכירו כי אלהי עולם ברא עולמו בשש. ונרמז ג"כ שכאשר לא ישמרו התורה תקראן אותם כאלה. וז"ש מ"ש לפניו אם בגפו יבא כו' אם אדוניו כו' שאי זה אלא כפשעו במצות כי עבירה גוררת עבירה. לכן סופו שיגאלוהו בשפחה:
לפי שחביבים בא לתת טעם על מה שהקב"ה בעצמו הזהיר בסיני על המשפטים וקאמר לפי שעשה משפט במצרים הזהיר לישראל שאם יעברו על הדברות יעשה ג"כ בהם משפט כמו שראו במצרים:
אלו הסופרים והחכמים שתקנו הסיג הזה. פי' שהסופרים והחכמים דקדקו ומצאו לפי הענין שעיקר הכוונה לא היתה כו שנראה מן הנכתב בספר אלא צד כוונה אחרת. וקראו תיקון סופרים על שהם דקדקו ופירשו שהוא כינוי:
משל למלך כו' טעם המשל לומר שמה שהחמיר ה' בעונש מצרים שימותו בים אחרי כמה מכות שלקו. הוא לפי שהוסיפו על הגזירה האלהית. כי זה שמררו את חייהם הרבה והשליכו ביניהם ליאור היה בבחירתם הרעה:
לא שמרדו בהם פי' לא התקוממו על ישראל לפי שמרדו בהם ישראל. ולכן היה להם לנהוג בהם כעבדים כו' אחר שלא נמצא בהם עול:
לכך אחר הדברות שהוזכר שם אשר הוצאתיך מא"מ. הזהיר לישראל שאם יעברו על המשפטים יענשו כמצריים שהעבירו על המשפט לישראל: