עץ יוסף על שמות רבה כו:ג

למה ליהושע. ולא לאהרן שהיה גדול ממנו:

בתחלה אתה דורש. דאע"ג דאיכא טעמים אחרים כדבסמוך. מ"מ מסתבר דשייך טפי ליהושע לפי שהוא עתיד להכניס כו':

לפי שהוא עתיד להכניס כו'. ואע"ג דעדיין לא נגזר על משה שלא יכניסם לארץ. י"ל שמשה אמר ע"פ הגבורה והמדרש נותן טעם למה צוה הקב"ה שיאמר זאת ליהושע ולא לאהרן:

זקנך. יוסף:

שאירע אותם בהעלותם ממצרים. נמצא שנזק זה בא ע"י שירדו למצרים. שאילו היה במקומן לא היה נלחם עמהם. ומכיון דזקנך גרמא בנזקין עליך לתקן נזקו:

ובזה כתיב ולא ירא אלהים. כתיב בפ' תצא בעמלק:

מהו אנשים. דה"ל למימר בחר לנו אנשי חיל:

של חכמה וביראת חטא. שכ"מ שנאמר אנשים הם צדיקים כדאיתא בבמדב"ר פ' י"ו. והוצרך משה לאנשים צדיקים כי מי שיש בידו חטא צריך לחזור מעורכי המלחמה:

שאין אומרים צא כו'. שכל יציאה מבפנים לחוץ היא. ומפני שיציאת יהושע ממחנה ישראל למחנה עמלק אינו מצד פנים לצד חוץ כי שניהם חונים במדבר הוכרחו לומר צא מן הענן. כמו צא מן התיבה. וצוה אותו לצאת מתוך הענן כדי שלא יאמר עמלק שהענן משמר את ישראל דווקא. לכן צא מן הענן והלחם בו כדי שידע שהקב"ה שומר את ישראל בכל מקום:

אמר לו מטה זה בידי כו'. ונקרא מטה אלהים ע"ש שצוה הקב"ה ליקח המטה והוא קיים דברו של הקב"ה:

ובזמן שהקב"ה עושה נסים. דהיינו במכת ערוב ומכת בכורים כדלעיל פ' י"ב. ואע"פ שלא נעשו ע"י המטה. מפני שכל העשר מכות חקוקות היו עליו כדלעיל פ' ח' להכי קרי ליה מטה האלהים על שם אותם המכות שהיו ע"י הקב"ה. וקראו כאן מטה האלהים על שם נפלאותיו לתת כבוד לשמו: