עץ יוסף על שמות רבה כה:ט

הה"ד ברוך ה' יום יום. מפרש ולקטו דבר יום ביומו שהלקיטה תהיה על עסק התורה שהיא יום יום כלו' שבזכות התורה זכו למן כדמפרש. ומייתי סמך מברוך ה' יום יום שמברכים יום יום על עסק התורה:

אני נתתי לכם התורה היינו חלק ממנה דשבת ודינין במרה איפקוד כדאיתא במסכת שבת. או אמר על מה שעתיד ליתן כי אצלו יתברך כאילו נתנה כבר:

שתהיו עסוקים בה יום יום. פי' שיתמידו בה כל הימים ולא יפסיקו יום אחד ולכן כנגד זה ישביעם מהמן יום ביום כלומר תמיד. שאחר שאינם נפנים לעסק צרכם ה' יכין מזונם תמיד ולא יצטרכו להתבטל ממנה:

לשקוד על דלתותי יום יום. היינו לקבל השמועות וזה נקרא אקומי גרסא. וכמו שאמרו דליגמור אינש ברישא:

וכן ואותי יום יום ידרושון. היינו לדרוש ולהבין בפלפול וסברא כמ"ש והדר לסבור:

שנא' ברוך ה' יום יום. שפי' ברוך ה' ומברכתו יעמס לנו תמיד יום יום על שעסקנו בתורה יום יום. שכל הענין מיירי התם מתורה. וזה שאמר ולא עוד ר"ל דלא מבעי ספוקם ההכרחי שיתן להם דלא סגי בלאו הכי אלא יוסיף להצליחם בכל רכושם ברכה תמידית. וכדרך שאמרו במס' עכו"ם כל העוסק בתורה נכסיו מצליחים:

וכשאתם עושים רצוני אני קורא כו'. משום דה"ל לכתוב יעמס עלינו מפרש דפי' שה' סובל משאם ע"ד ההעברה כמ"ש שם העמוסים מני בטן. והוא כינוי אל החבה וההשגחה שעליו הושלכו מרחם. ולפי שלפי זה הל"ל יעמס אותנו וכתיב לנו לכן פי' שר"ל מעמיס אני לכם כוס ישועות ר"ל דיעמס לשון חפנים ע"ד שאמרו בפ' חלק עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק מלא עמסו שנא' ברוך ה' יום יום יעמס לנו. ואפקיה בל' עמסה לדרשא זו משום דזה הוא בזכות בית המקדש שנקרא אבן מעמסה:

והיה ביום ההוא. סיפא דקרא אבן מעמסה לכל העמים. וקאי אבית המקדש ונקרא אבן מעמסה ע"ש שיש שם אבן שתייה שהוא מעמיס וסובל את כל העולם (תו"נ):