עץ יוסף על שמות רבה כה:ז

שם שם לו חק ומשפט. וילפי' בסנהדרין דף נ"ו שבמרה נצטוה על כמה מצות. ושם המתיק להם את המים. ומשמע שבזכות חק ומשפט שקבלו המתיק להם את המים. ומיניה נלמד שגם המן והבאר היו בזכות זה. וזהו דכתיב הילך בתורתי וגו':

הוי בזכות לחמי כו'. בי"ת בלחמי ובי"ת ביין פי' בעבור:

ובזכות יין שמסכתי. דהיינו תורה דאיקרי יין כאומר כי טובים דודיך מיין. וה"ק ושתו מי הבאר ביין מסכתי בשביל יין שמסכתי היא התורה:

ולמה לא אמרו שירה על המן. כיון שבין הבאר ובין המן זכו בזכות חק ומשפט א"כ למה לא אמרו שירה על המן כמו שאמרו על הבאר:

תפלות. פי' שוא ותפל:

נפשינו יבשה. וסיפא דקרא בלתי אל המן עינינו:

לא נתן להם רשות. ר"ל שהקב"ה שצפה בעתיד לא רצה בקלוסם כיון דעתידים להתרעם עליו:

שנא' עלי באר ענו לה. וענו לשון צווי שנתן להם רשות לומר השירה ואין ענו לה מכלל השירה. רק עלי באר היא הפתיחה. ויהי פי' אז ישיר ישראל השירה שתחלתה עלי באר. במצות ה' שצוה ואמר ענו לה. ואח"ז מסיק השירה באר חפרוה שרים וגו':

הה"ד תערוך לפני שלחן נגד צוררי. שהיפך הקב"ה ליתן לחם מן השמים ומים מהארץ. להקהות שיני השונאים כדמסיים:

ואמרו היוכל אל לערוך שלחן. האי קרא ישראל אמרוהו כשנסו אל. ומייתי ליה הכא לדוגמא לפרושי תערוך לפני שלחן במן שהרי כנגד מאמר היוכל אל לערוך שלחן ניתן המן להם (יפ"ת):

שנא' ויסב אלהים את העם. מדאפקיה בלשון ויסב דרש ליה לשון הסבה שסבת הסבוב היה כדי לסבבן בענני כבוד וכדי להוליכן במדבר להאכילן המן וכדכתיב המאכילך מן במדבר דמשמע שזו סבת לכתם במדבר:

ובמבול כתיב וארובות השמים נפתחו. מפרש ביומא דף ע"ד דארבע ארובות יש בדלת. וכיון דב' ארובות הורידו במבול גשמים גבוה ט"ו אמה. שני דלתות דהוו להו שיעור ח' ארובות הורידו מן ס' אמה ע"ש:

והיו האומות רואין את ישראל מסובין. פי' תגרי האומות שהיו באים למחנה ישראל לסחורה או לראות הניסים בעיניהם:

מקלסין להקב"ה. פי' שישראל מקלסין להקב"ה על שהפליא ה' עמהם נגד צורריהם:

שנא' תערוך לפני. ומתחיל בלשון מזמור. ודוד אמר בשם ישראל:

דשנת בשמן ראשי זה השליו. דריש בשמן לשון שומן. והשליו היה עוף שמן כדאיתא בפרק יוה"כ:

וכן לע"ל. דייק מדאמר תערוך בל' עתיד:

וכן לע"ל הוא עושה שלום להם. היפ"ת גרס הוא עושה שלחן להם:

ואוכלין בג"ע. היינו ג"ע של מטה שהיה בו אדם הראשון והיינו בימות התחיה. או בימות המשיח:

ונימוסיין. פי' מנהגם ויותר נראה שצ"ל ונימסין ופירושו שימס לבבם בקרבם מרוב הצער: