עץ יוסף על שמות רבה כב:ב

דבר אחר וישובו המים א"ר יוחנן כיון שעלה אחרון כו'. ואז שב הים לאיתנו ולא ניזוק אחד מישראל ולא נמלט אחד ממצרים כדכתיב לא נשאר בהם עד אחד. ומוכרח לומר כן משום שמחנה מצרים ומחנה ישראל היו סמוכים זה אחר זה. הילכך כשיצא אחרון שבישראל מיד הוצרך לשוב הים לאיתנו. וע' בשוח"ט ומ"ש שם:

על אלו ועל אלו ננעל. כצ"ל וכן איתא בשוח"ט על אלו ועל אלו הפך הים. ופי' שבעוד כל מצרים וכל ישראל בתוך הים שב הים לאיתנו. ולכן אמר משה מה יעשו ישראל לינצל. ושלח ה' ידו והעלן ועשה הקב"ה כן כדי לשבר את לבן לאביהם שבשמים וגם להגדיל הנס:

באות עליו. וכן בנמשל היה גם כן המלחמה לצרכו יתברך לפי שהיו מכחשים שמו וז"ש ה' איש מלחמה ה' שמו:

שנא' ימינך ה' כו'. מ"ט לכפול ימינך. לכן פי' שהאחת כנגד הימין והאחת כנגד השמאל. וקרא תפס ימין מפני שאין שמאל למעלה כדאי' בחזית פסוק ישקני. והכוונה שיפעל ב' הדברים בבת אחת. ובאומר נאדרי בכח רמז להצלת ישראל כי הכח מציל כענין ועתה יגדל נא כח ה':

וישב הים לא נאמר. כצ"ל כדקאמר נטה את ידך על הים. וכן ויט משה את ידו על הים [יפ"ת]:

שכל המימות חזרו. פי' שכמו שכל המים שבעולם נבקעו כדלעיל פ' כ"א כן כשחזרו כל המים חזרו:

על המצרים. לא נאמר דק"ל כיון דכתיב על מצרים. על רכבו ועל פרשיו ל"ל הלא הכל בכלל מצרים. לה"ק כיון דלא כתיב המצריים בפירוש מפרשינן ליה על השר כי היכי דלא תיקשי לן יתורא. והיינו דקאמר לכך נאמר וישובו המים על מצרים ואח"כ על רכבו כו':