עץ יוסף על שמות רבה כא:ז

ד"א מה תצעק כו'. שייך לפני מאמר ואתה הרם את מטך כו' [תו"נ]:

מהו כן. והלא דרך התפלה בעת צרה. ומאי לא בצר. ומשני כבד את רופאך כו' כן יקדים את התפלה קודם הצרה. וכדפרש"י בפרק נגמר הדין היערוך שועך לא בצר כך אמרו חביריו לאיוב כלום הקדמת שועך לא בצר עד שלא בא הצרה שאם היית עושה כן היו הכל מאמצין את כחך ומסייעים את כחך:

ערוך שועך כו'. כלו' התאמץ בתפלתך ואז לא יהיה לך צרים מלמעלה. פי' מקטריגים המבלבלין את התפלה:

בשעה שיצאו כו'. מביא לראיה שיש מקטריגים למעלה:

ור"ח בר חנינא פירשה משום אביו. ר"ל שמשום אביו הביא משל זה:

עד עכשיו היו כו'. דהיינו במצרים:

מתגשש. מתעסק ומשתדל:

שהיה מיועצי פרעה. ועל ששתק (ובשתיקתו היה מכוון להרע לישראל) נידון ביסורים כדלעיל פ"א כי לולי זה אין הדין נותן לצערו כדי להציל את ישראל ולפי שקשה מ"ש שגירה באיוב ולא בשאר יועצי פרעה. לכך אמר לפי שאיוב היה איש תם וישר והקב"ה מדקדק עם הצדיקים [תו"נ]:

איש תם וישר וגו' וירא אלהים. וכתיב התם הירא את דבר ה' מעבדי פרעה ועיין מזה עוד בב"ר פ' נ"ז:

עד שהוא מתעסק עם איוב כמ"ש בפ"ק דב"ב גדול צערו של שטן יותר משל איוב משל לאומר שבור החבית ושמור את יינה:

עולים לים ויורדים. לפי שהים גבוה מהעולם. לכן כנה הנכנס בים בעלייה. והיוצא ממנו בירידה:

לעשות אותו לעמו למטרה. מפרש מטרה משמרת בלשון ארמי. ור"ל שלהציל ולשמור את עמו הקיפו השטן:

מסרני ביד השטן עויל דרש אשטן שהוא מלא עולה:

שלא יצאו ישראל רשעים בדין. פי' חייבים בדין. לא רשעים דהלא עשו תשובה והקטרוג הי' שהתשובה לא תועיל רק על הגאולה לא לעשות להם עוד נסים:

הרטה. הכה ועקם [מת"כ בשם רד"ק]:

מה בידך לעשות. פי' מעתה אינך צריך לצעוק אלא מהו שבידך לעשות דבר כו'. וקרוב לומר שצריך להיות מה בידו לעשות. ופירושו מעתה מה בידו של שטן לעשות: