עץ יוסף על שמות רבה כא:ד

הה"ד שומע תפלה. בעי לפרש מה תצעק אלי שאין צורך לצעקתו שכבר קדמה צעקת ישראל כי צעקת ישראל חשובים לפניו כשל משה אע"פ שאינם חשובים כמותו. ולהכי מייתי שומע תפלה וגו' דמיניה דריש שהכל שוין בתפלה. ואגב דמייתי ליה דריש ליה בכמה אנפי:

מהו שומע תפלה. פי' למה אמר תפלה בלשון יחיד. ועוד מאי דכתיב בתריה עדיך כל בשר יבואו. ומשני רבי פנחס שזה דקאמר תפלה בלשון יחיד הכוונה שהוא שומע מכל כנופיא וכנופיא בפני עצמה או כמו דאמרו בשוח"ט שממתין עד התפלה האחרונה לפי שאינם מתפללים כולם כאחת. ופי' עדיך מענין עדי:

ד"א שומע תפלה כו'. עכשיו בא לומר ששומע כל המתפללים יחדיו. דעדיך יבואו משמע שבאים להתפלל יחדיו. והוא שומע שלא יקוץ בשאלות הרבות עם היותן בבת אחת. אלא יפיק רצון הכל:

בשם רבי אלעזר ב"ו כו'. מפרש מהו שומע תפלה שהכל שוין בתפלה והיינו עדיך כל בשר יבואו כלו' לפניך כלם שוים:

אלא הכל שוין לפניו הנשים והעבדים כו'. ואע"ג שלא היה צריך להזכיר אלא עניים ועשירים כדי שיהא בו דבר והיפוכו. מ"מ נקט עבדים ונשים להורות שגם נשים ועבדים חייבים בתפלה אף שפטורים מק"ש כדאיתא בטור א"ח סי' ק"ו [ת"נ]. והיפ"ת כתב נקט נשים ועבדים דהיינו עניי מעשים דליתנייהו במצות כישראל הזכרים. ועניים ועשירים היינו בתורה ובחכמה. שתתקבל תפלתם בעת צעקתם כתפלת צדיקים: