עץ יוסף על שמות רבה כ:ב

הה"ד כה אמר ה' כו'. מייתי סמך מהאי קרא כה אמר ה' צבאות וגו' וכל שוביהם החזיקו בם מאנו שלחם דמשמע שקאי על גלות מצרים שמיאנו לשלח את ישראל אף בכמה מכות:

שנא' מעין גנים. ל"ג שנא' כי אין הפסוק לראי' למשל. אלא לישנא דקרא נקט לצחות הלשון. כמו כפרים עם נרדים דקאמר:

אמרו לו גדולי מלכות מה עשית. שאע"פ שהם יעצוהו שלח את האנשים. חזרו בהם. וזה אמרו ויהפך לבב פרעה ועבדיו:

אלא הביזה לבדה. היינו מה שהשאילום וינצלו את מצרים:

שנאמר וגם ערב רב עלה אתם. צריך להיות אלא הבזה לבדה דיים ולא עוד אלא שכמה עשירים היו בהם שנא' וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד שהיו מקניהם כבדים שנשאו כסף וזהב מביזת מצרים כמו שאחז"ל שכל אחד היו לו תשעים חמורים נושאים מטוב מצרים כו' (יפ"ת):

כמה אנשים ונשים וטף היו שנא' כל שוביהם כו'. כבר הגיה כאן בעל אות אמת שכן צריך להיות כמה אנשים ונשים וטף היו באותה שעה התחיל קורא ווי הוי ויהי בשלח פרעה לכך נאמר כל שוביהם החזיקו בם מאנו שלחם כו'. ור"ל אפילו בעת ששלח אותם מיאנו בדבר הגדולי מלכות המה שוביהם והקשו לב פרעה בדבר השילוחין וכדלעיל (יפ"ת):